וניל עם פיצפוצית

יומיים רועשים היו אלו...

אתמול עבדתי במסיבת שבועות אצל משפחה אחת. בקושי 7 ילדים אבל מרעישים ומעצבנים כמו 700.
חזרתי מותשת.

לא היה הרבה זמן לנוח למסיבת שבועות שלנו, היו דברים לעשות ולהכין.
בעיקר כדורי שוקולד ותלבושות להערב...

במסיבה היה כיף לראות אנשים שכבר המון זמן לא פגשתי וחיבקתי.
זה מה שאני הכי אוהבת במסיבות שלנו, לפגוש את החברים.
היה גם כיף להרטב בתחרות החולצה הרטובה, היה כל כך חם בטוגה והמים היו כל כך מרעננים!

חזרנו מאוחר מאוד בלילה, ישנתי בקושי 4 שעות וקמתי לעוד אירוע כשהראש עוד כבד וכואב ומשתוקק לשעות שינה.

רצה הגורל להתעלל וילד הבר מצווה חובב תופים.
בכלל הם משפחה מאוד מוזיקלית, אבל למה דווקא עכשיו???
כשיש כאב ראש גם המתופף הכי טוב בעולם ישמע כרעש.
והיה שם איזה ילד שעוד לא התחלף לו הקול ששר כל מיני שירי שירה בציבור במהירות מעל המותר ובזיופים קלים עד כבדים לסרוגין.

והעבודה זרמה ללא הפוגות, עוד ציור ועוד קעקוע חינה, לקטנים ולגדולים, לקטנות ולגדולות.

האנשים סבבה והתופים דופקים לי בראש.
הזיופים עושים לי חררה

ואני רק רוצה לישון!

חזרתי הביתה, הדלקנו מזגן, רעש שקט ומונוטוני של טירטור המנוע...

הולכת להתרסק קצת על הספה מול המזגן.

נשפכתי