"היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?"
פתגם ישן נושן שאומר שאדם אינו יכול להשתנות, שהוא תקוע לתמיד בדפוסים ישנים. האמנם?
שינוי הוא תהליך ארוך לפעמים ולפעמים פתאומי כתוצאה מטראומה אבל הוא אפשרי.
יש לי דוד, היום הוא בן 49, נשוי באושר ואבא אוהב. הוא היה הפרפר של הצפון, מציל חתיך, שזוף, בלונדיני ירוק עיניים, יצא עם מיטב בנות הסביבה פלוס כמה תיירות מחו"ל, היה כפיל של שחקן מפורסם באיזה סרט שצילמו פה כשעוד הכל היה בשחור לבן.
אני זוכרת איך כשהייתי ילדה בכל פעם היה מגיע עם בחורה אחרת הביתה, צ'יק ד'ה ז'ור אם לגנוב את הביטוי ממישהו שהמציא אותו על איש יקר אחר שגם לו יצא מוניטין שכזה.
כשהוא התחיל לצאת עם דודה שלי כולם הזהירו אותה, שהיא עוד אחת מני רבות, שתהנה כל עוד היא שם כי ימיה איתו ספורים, אבל הוא אהב אותה באמת, היא נגעה בו במקום שהאחרות לא והיא היתה זו שלא הקשיבה לכל "הנשמות הטובות" שהזהירו אותה ממנו ולכן זכתה בליבו לתמיד.
לצערי הסוף בסיפור הזה עצוב - הם נישאו, הייתי השושבינה, נולדו להם שלושה ילדים מקסימים וכשהבן הקטן היה בן 8 חודשים היא נהרגה בתאונת דרכים איומה מול עיני בתה הבכורה.
היום הוא נשוי בשנית - גם לאשה מקסימה ויש להם ילד מקסים מהנישואים האלה. האשה שנישאה לו היא אישה נפלאה ומיוחדת שיכלה להתמודד עם אלמן, אב לשלושה ילדים בלי אמא, והיא עושה עבודה נהדרת, למרות כל הקשיים שהיו בדרך - והיו.
ולמה אני מספרת לכם את הסיפור האישי הזה?
כדי שתדעו - אנשים כן משתנים, אנשים עוברים דברים בחיים ומתבגרים, אנשים שפעם היו פרפרים ורודפי שמלות כן יכולים להגיע לנישואים יציבים ומאושרים ולהקמת משפחה ויותר מפעם אחת.
לדודה שלי היה מאוד קשה לשמוע את סיפורי ההתהוללות של הדוד שלי כשהם התחילו לצאת, היא סיפרה לי על זה כשהייתי כבר בגיל העשרה ודיברנו על בנים ומערכות יחסים. היא אמרה לי שההקנטות מהסביבה לא היו נעימות לה וזה בלשון המעטה, זה פגע וכאב.
דוד שלי היה תמיד פלרטטן לא קטן ומלא קסם, אבל היא ידעה שלמרות כל הפלירטוטים הוא אוהב אותה ולכן הוא נשאר.
אני בטוחה שאם היא לא היתה נהרגת הם היו חיים עדין באושר עד היום.
אני מאמינה ביכולת של אנשים להשתנות כשיש להם רצון אמיתי לכך, אני מאמינה שלפעמים החיבור עם מישהו מיוחד יכול להאיץ תהליכים.
אני ראיתי את זה קורה לי מול העיניים לפני יותר מעשרים שנה כשהייתי ילדה ואני רואה תהליך כזה מתרחש מול עיני שוב בימים אלו.
ולכן אני פה מספרת לכם, כדי שתתנו לאנשים הזדמנות להשתנות, שתעודדו אותם בתהליך ואל תרפו את ידיהם בהבעת חוסר אמון.
אנשים בעלי חוסר בטחון יכולים למצוא את הכוחות בעצמם ולתת לביישנות העבר להעלם,
אנשים שנטו לפגוע באחרים מחוסר תשומת לב יכולים להבין את הכאב ולפתח רגישות לאנשים אחרים,
אנשים שלא נתנו אמון באחרים לומדים לבטוח,
אנשים יכולים להשתנות אם הם באמת רוצים.
זו שנה אזרחית חדשה, וגם אם זה היה פסח או פורים או סתם יום של חול, בואו נתן כולנו את העידוד לעצמינו ולחברינו לגדול ולהשתנות, להתפתח ולהפתח לחוויות חדשות.
מאחלת לכולם שנה אזרחית חדשה נפלאה, מלאה בהפתעות טובות והזדמנויות לגדול!
לפני 19 שנים. 2 בינואר 2005 בשעה 15:11
