טוב, לכל המודאגים והמודאגות, הניתוחון הקטנטון שעברתי הוא הסרת נקודת חן שעשתה קצת קונצים, לא משהו רציני, כבר עברתי סשן דומה לפני מספר שנים, אבל עדין - חוץ ממחטים של דיקור סיני, אני לא ממש מתה על הרעיון של מחטים בפרצוף.
אז התהפכה לי קצת הבטן הבוקר לפני, ואביס המקסים הציע לחסוך ממני את הניתוחון בצורה יצירתית...
הוא הציע להרדים אותי בעזרת שוקו חם ועוגיות, להסיר את הנקודה הסוררת בעזרת הלדרמן שלו, ולתפור במכונת התפירה של אמא שלו (אותה אחת שבעבר תפרה "רצועות לצוללנים")
אני בתגובה נעלבת (ומניפולטיבית, שליטה מלמטה במיטבה) אמרתי "ואני חשבתי שתציע לבוא ולהחזיק לי את היד" ואז באבירות משובחת הוא התנדב לקחת אותי ולשמור עלי.
הגענו לקופ"ח מצויידים כמובן במצלמה, את הניתוח של בייבי אביס לא צילם כי חוש ההומור של הרופא היה מוזר ולא הבנו שהוא התלוצץ כשאמר שאפשר לצלם רק צריך להעביר את המצלמה סטריליזציה במכשיר.
הרופאה שלי הגיבה אחרת כששאלתי אם הוא יכול לצלם, היא אמרה: "את הניתוח???? לא, זה ביזארי מדי!"
אם על זה היא חשבה שזה ביזארי, אני לא יודעת מה היא היתה חושבת על דברים ביזארים באמת... והאמת - רגע לפני שהיא דוחפת לי מחט וחותכת לי את הפרצוף, גם לא רציתי לברר...
בסביבות 13:30 נדחפה לי מחט ארוכה מלאה בסמים לפרצוף, רק עכשיו הם התפוגגו, וגם לא לחלוטין. הלחץ דם הנמוך שלי גורם לחומרים האלה להסתובב אצלי לאט והרבה זמן במערכת.
אבל עכשיו החומר כמעט נעלם וזה מתחיל להציק.
אז מה כלל הסשן של היום?
=====================
מנטלי - ההומור של אביס
מחטים - הזריקת הרדמה הזו עם המחט שחדרה לי מתחת לגולגולת
ברנדינג (או איך שקוראים לדבר השורף הזה) - כשהמכשיר המזמזם הזה העלה ריח של בשר שרוף מהסנטר שלי
מחטים +חבלים - טוב, זה חוטי ניילון לתפרים, אבל היא קשרה שם טוב טוב איזה שיבארי קטנטן
ועכשיו הסשן הכי קשה - איפוק!
לא לצחוק, לא להזיז בכלל את שרירי הפנים יותר מדי, כל מתיחה של השריר מותחת את התפרים וזה כואב... ככה זה כשבפנים יש המווון עצבים קטנים ורגישים.
שטויות, עד החתונה זה יעבור.
(נראה לכם שאפשר לארגן חתן, אולם, רב, שמלה, קייטרינג, תקליטן וכו' תוך שעה????)
סתם, זה לא כואב עד כדי כך, זה רק הנזק המוחי שנגרם לי מכל הסמים שהזריקו לי היום גורם לי ללהג שטויות...
לפני 18 שנים. 25 ביולי 2006 בשעה 18:39
