השבוע הזה
היה כל כך מלא בסערות, כל כך טעון ברגשות
הרבה אושר, הרבה כאב, הרבה דמעות
שדים שקמו ממנוחה ארוכת שנים
לבטים, התחבטויות נפש
התחלות של החלטות
שבוע כל כך קיצוני אני לא זוכרת שהיה לי כבר המון זמן
הותיר אותי מותשת, באפיסת כוחות, עם דמעה מנצנצת בזוית העין מרוב עומס רגשי ועייפות
שבוע שכזה הכריח אותי להסתכל לעצמי עמוק פנימה
לאמיתות הכי גדולות
מול הפחדים הכי איומים
מול השאיפות הכי גדולות
ומול החלומות שאני רוצה להגשים
זה לא היה קל
זה עדין לא קל
גם לאדם אופטימי שכמוני
אין לי ספק שאני אצליח
אין לי ספק שזה לא יהיה קל
אבל אני מסוגלת להתמודד מול האתגר הזה
אני חייבת להתמודד
ואני אצליח
הדברים שקרו סביבי היו השתקפויות
של הפחדים שלי בעיקר
של הצלקות הישנות
התמודדות מחודשת עם טעויות חוזרות ונשנות
קשה לשנות הרגלים ישנים
קשה ללכת נגד הרוח
גם כשיודעים שזה הכרחי להשרדות
הרבה מבחנים בבת אחת
זה מבלבל
אבל בעצם - כולם הם השתקפות של אותו הדבר
עומדת לצלול עמוק עמוק פנימה
לוקחת נשימה עמוקה ומביטה מטה, למעמקים החשוכים
יודעת שרק ההתגברות על הפחד
האומץ לקפוץ
להסתכן
רק זה יציל אותי מחיים של פשרה
לפני 18 שנים. 9 בספטמבר 2006 בשעה 19:11