וניל עם פיצפוצית

אי אפשר להתחמק מזה...

עונת מעבר, עומס פיזי ורגשי, מערכת חיסונית נחלשת ואז יום אחד קמים בבוקר ויודעים שהיא כאן.

היה פה איזה שרשור שהאשים את הכלוב בהפצת וירוסים, את הוירוס הזה חטפתי מהאפצ'י של ילדה באיזה אירוע בסוף השבוע האחרון. לא היה לי מחשב בבית ולכלוב אין שום קשר למטר הוירוסים שהועף עלי ללא אזהרה מוקדמת.

ביום ראשון בבוקר קיוויתי שזה רק נדמה לי, שזה האפצ'ים של בוקר והגרון סתם מגרד.
בצהרים הבנתי שאין מנוס וגררתי עצמי לניו פארם הקרוב להצטייד בספריי פרופוליס ומרווה.
היה להם רק סוג אחד של הספריי, עם המזל המחורבן שלי, זה היה הסוג עם הטעם הכי מגעיל שעושה הכי שורף בגרון וצריך לרסס כל שעה.

מיום ראשון אני עושה אחת לשעה פרצופים כאלה שאם אני אעשה אותם כל החיים בתדירות הזו או שלעולם לא יהיו לי קמטים מרוב שהפנים עושות התעמלות, או שיום בהיר אחד הפנים יתקעו באחד מהפרצופים האלו ואז אני אפחיד ילדים קטנים ברחוב וגם כל חתן פוטנציאלי.
הכל כי לא הייתי מסוגלת ללכת לסופר פארם כי הוא רחוק יותר ובקושי הצלחתי לזוז.

חבל שהפארמים לא עושים משלוחים הביתה.
ככה גם לא הייתי חוזרת עם כל מיני סרומים, מסכות וקרמים כי עברתי ליד דוכן הקוסמטיקה והייתי חלשה מכדי להתנגד לדיילת וסתומה מדי מנזלת כדי להפעיל שיקול הגיוני.
טוב שזה היה מבצע 1+1 והנזק לכיס לא היה גדול מדי.

אתמול הבנתי שזה לא עסק ככה ואני צריכה את אמא לזירוז הליכים.

גררתי את עצמי לרכבת צפונה, אותה רכבת שמחלטרת בהובלת עופות קפואים תחת המושבים (אחרת אין לי הסבר הגיוני לטמפרטורה של מינוס 4 מעלות צלזיוס בקרונות).
בשיניים נוקשות ושפתיים כחולות מרוב קור (למרות כל השכבות שלבשתי) הגעתי לצפון.

אמא חיכתה ברכב, ומהר נסענו הביתה, שם חיכו לי 4 כדורי ויטמין C ותה חם.
גם לויטמין C אין טעם מי יודע מה, אבל כמה ברירות כבר יש לי... אני שונאת להיות חולה!

הייתי בולעת בכיף מנת אבץ מקור טבעי, רק שהמקור הטבעי המועדף עלי כרגע מאוד רחוק ולא בא לי על תחליפים...

אמא שלפה מרק ירקות שחיכה לי במיוחד, והביאה גם קלמנטינות ועוד כל מיני דברים כתומים ועשירים בויטמין C שעוזרים להעביר את הטעם המגעיל של התרסיס לגרון.

בקצב הזה בסוף אני עוד אהיה בריאה מחר ואוכל לבקר את אחי הקטן והמתוק בלי סכנת הדבקות.

אני כבר מתגעגעת אליו!!!!!!!!!!