ככה הרגשתי היום, הכל בזכות נ. שפתח בפני דלת קסמים לעולם חדש.
עולם שידעתי שאגיע אליו אבל חששתי לנסות, הרגשתי שאני לא מוכנה ופתאום אמרתי לעצמי ולו - הגיע הזמן!
הוא טילפן לאיש חשוב שחייב לו טובה כדי שיתן לי להראות לו מה אני יודעת לעשות, איש חשוב שבד"כ לא נפגש עם "הזוטרים" כמוני...
האיש הזה חיכה לי שבוע שעבר עם חיוך והסתכל.
הוא אהב והעביר הלאה לזו שמתחתיו שגם התלהבה, אבל עדיין אמרו לי שהמשרה תפוסה ואולי אם יתפנה משהו אחר כך... ושיהיו איתי בקשר.
אתמול בלילה מאוחר קיבלתי טלפון מהמפיקה: "המאפרת שבחנו היום לא היתה טובה, בואי מחר לטסט ותביאי איתך את כל הציוד"
והיום, אחרי לילה בלי שינה מההתרגשות, באתי, הראתי וכבשתי.
הגעתי עם כל הבטחון, עם הידיעה שבזכות מילה ממישהו שאוהב קיבלתי הזדמנות פז ועכשיו אני צריכה להוכיח את עצמי ולא לאכזב אותו ולא להתאכזב בעצמי.
הגעתי בלי ניסיון בתחום, אבל עם המון אמונה שאני יכולה!
ואחרי ש"נתתי ביס" מדמם, אגרוף בעין, מכות כחולות ועוד כמה סימני אלימות שנמחקים במגבונים לחים וציירתי פייה מחינה על כתף חיננית, היא אמרה לי:
"אמנם אין לך נסיון בטלוויזיה, אבל צריך להתחיל איפה שהוא, ואנחנו נשמח אם תתחילי איתנו"
יצאתי משם לאחר שרשמו אותי אצלם במחשב, השם שלי במחשב של חברה כזו גדולה וחשובה!
מצויידת בקלסר ענק של תסריט בן 400 עמודים לקרוא עד מחר, ועם חיוך שלא נמחק, והתקשרתי לכל המשפחה ולכמה חברים טובים והשווצתי כמו שלא השווצתי מעולם (:
קיבלתי את ההזדמנות להכנס לטלוויזיה, קיבלתי את ההתחלה לעולם חדש של הפקות ענק, ופתאום כל מיני דברים אחרים שהציקו נעלמו ונראו קטנים ולא חשובים כי כל מה שבא היה לי היום זה לצרוח לכל העולם שקיבלתי הזדמנות!
לפני 19 שנים. 7 באפריל 2005 בשעה 1:08
