אל חשש, לא חזרתי בתשובה
זה שאני משוטטת בבני ברק בחיפוש אחר פיאות זה חלק מהג'וב החדש שלי.
יש דוסים מתקדמים - עובדה - יש לא מעט אתרי פאות באינטרנט.
אמנם בחלק מהמקומות ברגע שאמרתי שאני מאפרת לסדרת טלוויזיה קיבלתי את התשובה: "אנחנו דתיים ולא רואים טלוויזיה" מלווה בטריקת הטלפון, אבל היו הרבה נחמדים.
הכי משעשע היה זה שלא היה מוכן לתת הנחה כששמע שמדובר בסדרה לילדים - אבל היה מוכן לתרום בשמחה את עשרת ילדיו הפרטיים "ואותם את לא צריכה להחזיר, רק את הפיאות אני צריך חזרה".
אז ביום ראשון אני עתידה לשוטט ברחבי בני ברק בחיפוש אחר הפיאות המושלמות להפקה, כשעל גופי אעטה חולצה ארוכת שרוולים וחצאית עד הקרסול ואת החיוך הכי מקסים, כדי שדוסים יתייחסו יפה אל שיקסע שכמוני, שבאה לחפש פיאה...
נ.ב
והכל בגלל שבעיר מגורי סגרו את חנות הפיאות ופתחו גלידריה, והאמת - היום בחמסין הזה עדיף גלידה על פיאה! אז אני אקנה את הגלידה פה ואז אמשיך לבני ברק בשביל הפיאה (:
לפני 19 שנים. 7 באפריל 2005 בשעה 13:33