וניל עם פיצפוצית

הלכתי לישון אמש אצל נ. עקב מיקומו הקרוב לסקטור הדוסים.

לבושה חצאית עד הקרסולים וחולצה ארוכת שרוול צעדתי לאורך רח' רבי עקיבא בחיפושי אחר הפיאה המושלמת לתפקיד.

להלן המסקנות:

1. בבני ברק לא אוהבים טלוויזיה (או שלא מודים בכך)
הם גם לא מי יודע מחבבים מי שבא מטעמה.

2. רוב האנשים בבני ברק לא ממש טובים בלתת כיוון
לרחוב שאני מחפשת.

3. כשאת הבחורה היחידה עם שיער אמיתי על הראש
מעל גיל 20 ועוד הולכת עם לק בציפורני הרגליים
וסנדל פתוח יחסית - זה די מסגיר אותך שאת לא
באמת משם, גם אם התלבשת בלי פתחי איוורור
כמעט למרות החמסין.

4. בבני ברק אין בלונדיניות! פאות מייצרים רק בגווני
דבש עד חום ושחור. בלונד פלטינה נועד רק
לשיקסע כנראה, גם אם היא נולדה כיהודיה כשרה.

אז נאלצתי לכתת רגלי הלוך חזור בין בני ברק לת"א וחזרה לבני ברק ומשם לת"א וליפו ולחפש פיאה בלונדינית במחיר שפוי.

חזרתי ממחסן תלבושות מיפו עם שתי פיאות בלונד משיער טבעי של ברבי 100% ניילון טהור, מלא קשרים, והסברתי להפקה שלאור נסיוני העגום (מגיל שנתיים עד 10) בסירוק ברביות - גם אם אין יותר קשרים, השיער נעמד ולא ממש נראה טוב...

מתחילים לצלם ביום ראשון הבא והרגליים שלי כבר זקוקות לאיזה מסאז' טוב מרוב שיטוטים, והפיאה הנכספת טרם נמצאה...

מחר עוד יום תרגול של אפקטים חדשים שנכנס ברגע האחרון (אני חושדת שהם התלהבו מדי מהפציעות שהראתי להם ולכן שינו את התסריט והוסיפו עוד מכות ועוד סימנים כחולים... להתחיל לרמוז להם לכיוון הכלוב או לא??? ;)

פורשת מכם לקרוא את השינויים בתסריט ולהכין את תיק האיפור בהתאם למחר...