אני אצלה בבית כבר כמה שעות, עוברת איתה את תהפוכות מצבי הרוח, ההתרגשות ניכרת בכל נים מנימי נפשה ובכל פינה בחדר היפה אך מבולגן שלה...
הכנות לקראת מסע, מסע בעקבות הלב.
נכון שהטיסה הארוכה תוכננה מראש כדי להיות בליל הסדר עם המשפחה, אבל המשך הנסיעה כולו בעקבות הלב.
מה לארוז? מיד 3/4 תכולת ארון עומדת למסדר פרוסה על המיטה, פלוס עוד כמה בגדים שהבאתי לה במיוחד מהארון הפרטי שלי...
מחליטות מה יתאים ומה לא... איזה בגד יזכה לעבור מסע ארוך ואיזה ישאר בבית לבד בשבועות הקרובים.
הרשימה של המטלות לפני הטיסה הולכת ומצטמצמת, הרוב כבר נמחק בקו החלטי.
כמה סידורים אחרונים יעשו הלילה ומחר.
הכרטיס כבר אצלה בתיק, ליד הסיגריות שהולכות ואוזלות מרוב ההתרגשות.
מחר בבוקר אני אפרד ממנה בחיבוק ונשיקה.
יודעת שתעלה על המטוס ותגיע למקום שכולו אהבה.
יודעת שמהחיבוק שלי היא תגיע לחיבוק של משפחה אוהבת ושל איש מיוחד שמחכה שם רק לה.
הפחדים יפנו מקומם לתחושה שעכשיו הכל בסדר, ההתרגשות תהפוך לשלווה, ככה זה כשנמצאים במקום שבו לב נמצא, הכל פתאום מסתדר, כל דבר במקום הנכון, ואז מתחיל הקסם לפעול שוב והעבר נמהל להווה ולעתיד ואגדות חדשות נרקמות.
אני שולחת אותה מאהבה לאהבה, יודעת שכשיש כל כך הרבה אהבה לא קורה שום דבר רע באמת בדרך והיא תהיה בטוחה מכל רע ולא תקיא כל הטיסה על הדייל הנחמד שיביא לה פינוקים.
אהובתי,
טיסה נעימה, חופשה נפלאה, פינוקים והרפתקאות ורק חוויות מדהימות לספר כשתחזרי!
אני אחכה ל SMSים מאי-שם באילת ובמדבר רק כדי לדעת שהכל בסדר, והלב אוהב ומחייך והגומות המקסימות שלך מפיצות קסם ואור לכל עבר...
כשנחזור, כל אחת מההרפתקאה שלה, נפגש שוב בחיוך וחיבוק ונספר אחת לשניה איך היה, וחסר לך שהסיפורים שלך לא יהיו יותר מעניינים משלי!!!
לפני 19 שנים. 13 באפריל 2005 בשעה 19:44