וניל עם פיצפוצית

08:00 בבוקר (לפנות בוקר לפי שעוני האישי) הטלפון מצלצל
הקאובוי מעברו השני של הקו צוחק שעשה לי השכמה "מה את ישנה בשעות האלו, לא אמרת שאת מתחילה לעבוד מוקדם?"
"מוקדם אצלי זה לצאת ב -10:00 מהבית במקום ב 11:00 מהמיטה... " הסברתי לו בקול מנומנם ומחוייך.

"טוב, אז ככה" הוא אומר בטון מלא מרץ של איש במצב עירנות מתקדם "יש טיסת אל על מנתב"ג לניו יורק ומשם ליוסטון ואם את רוצה יש טיסת KLM לאמסטרדם ומשם ישירות ליוסטון שזה הכי קצר וגם בחזור אם בא לך יש אפשרות לעצירה של יום וחצי באמסטרדם עם מלון על חשבון החברה"
המוח שלי היה עוד רדום אבל הכרחתי אותו להתעורר מהר ולהחליט, באל על יש לי אופציה לפרוטקציה, אבל יום וחצי באמסטרדם בדרך חזרה נשמע לא רע בכלל, במיוחד כי אף פעם לא הייתי שם ויש לי חברים ממש טובים שגרים חצי שעה נסיעה מאמסטרדם ברכבת.

אמסטרדם ניצחה את הפרוטקציה!

טוב, השעה 08:15 לפנות בוקר, כל מי שאני מכירה ישן בשעות האלו בשבת חוץ מאמא שלי, אז אני מתקשרת אליה והיא כולה בהלם שאני ערה בשעות האלו, כבר כמעט מבוהלת עד שהיא נזכרת שאמרתי לה שאני עובדת בשבת ונרגעה.
לא הספקתי לספר לה והיא כבר אמרה שהיא מצאה 40 יורו שנשארו מהנסיעה האחרונה שלנו לטורקיה והיא שומרת אותם לטיול שלי למרות שאני צריכה לארה"ב דולרים, אבל אני אוכל להחליף אותם איפה שארצה...
חייכתי ואמרתי לה "אמא, לא נראה לי שאני אצטרך להחליף אותם בסוף, והם באו לי בדיוק בזמן כי אני בדרך הביתה עושה עצירה באמסטרדם!!!"
"איזה יופי! תוכלי לבקר את נתן ודנה והגורים" היא אומרת לי, וזו בעצם הסיבה שאני כל כך שמחה לעצירה הזו. הם חברים ממש ממש טובים שלנו, והאחים שלי ביקרו שם כבר כמה פעמים ואני עוד לא ואני מתה לבקר אותם ולראות את הבן הקטן (את הגדול ראיתי בארץ לפני שנה וחצי כשהם היו בביקור מולדת), ואם יש לי יום וחצי אז אולי אני אפילו אספיק להכנס למוזיאון ואן גוך או טיפה לטייל.

עוד מעט אני אתקשר לאחי לבקש ממנו את הטלפון שלהם ואני אתאם איתם את הביקור.

הכל כבר מתקרב וזה כל כך מרגש!!!!

מחר אני מתחילה לאפר בסרט ישראלי חדש אבל אני אהיה איתם רק כמה ימים בגלל הטיסה שלי, אבל זה גם עוד דמי כיס לביזבוזים בטיול וזה לא רע בכלל לצאת עם עוד טיפה כסף בכיסים.
חסר להם שלא ישלמו במזומן בסוף כל יום צילומים כפי שהבטיחו!
הערב נשב ביחד עם ההפקה לסדר את ימי הצילומים כך שהאפקטים יהיו בימים שאני עוד כאן, כי בעיקר בשביל זה הם צריכים אותי, בשביל להזקין מישהו בכמה שנים טובות...

אני די עייפה אבל מאוד נרגשת.

בקושי יש לי סבלנות לסרט הזה, אבל הבטחתי כבר לפני שדחו את הצילומים ואמרתי שאני אשתדל לתת להם כמה שיותר ימים לפני שאני עפה מפה. הם גם ככה די עיצבנו עם התנאים. אני לא הולכת להרוג את עצמי בשביל הגרושים שהם משלמים.

רוצה להיות כבר אחרי הסרט הזה, רוצה כבר להיות בסרט החלומי שלי!
יוסטון ואמסטרדם, זה באמת סרט חלומי!