וניל עם פיצפוצית

היתה לי פגישת עבודה היום בת"א, בחנות לספרי ילדים.
אחרי הפגישה הסתבר לי ש"סיסטרס", החנות בה הסיסטר האישית שלי עובדת בה נמצאת ממש לא רחוק, אז קפצתי לביקור בחנות הצעצועים המגניבה הזו.
אם זה לא מעבר קיצוני אז אני לא יודעת מה (:
הקטנה עשתה לי סיור מודרך בחנות, הסבירה לי במקצוענות מרשימה על כל חבר רוטט שעל המדף, הראתה לי את "הפינה השובבה" שזו הפינה בה מוצגים האזיקים, השוטים, וכמה מחבטים משעשעים בצורת תפוח עם תולעת וחתול זמש ורוד ועוד כל מיני מצבטים ושטויות אחרות.
אין ספק שמכל מגוון העבודות שהיו לה – זו הכייפית ביותר!
אם במקומות אחרים עלולים לפטר עובד כי הוא נתפס צופה בפורנו במחשב, אותה עלולים לפטר אם לא תצפה בסרטים המוצעים למכירה, היא צריכה לדעת לפחות קצת על כל סרט כדי לדעת מה קורה שם במידה וישאלו אותה הלקוחות.
ישבנו שם היא, המוכרת השניה ואני והתווכחנו לגבי הבנות – למי הציצי אמיתי ולמי יש גוש סיליקון מושתל, הזדעזענו לגלות שחקנית אחת שלא שמעה על כל מיני שיטות להסרת שיער והסתובבה לה עם שיחים מעוררי גועל בין הרגלים ובבתי השחי (וקיווינו בשביל השחקנים האחרים שלפחות על דאודורנט היא כן שמעה), התפלאתי לראות ששני ספרים של ספרות אירוטית שנכתבו בעברית לא נמצאו על המדף וישר רשמתי לה את הפרטים והבטחתי להשאיל לה אותם בהזדמנות הקרובה כדי שתדע להמליץ לבעלות החנות להביא אותם למכירה.
זה כזה כיף שיכולתי לדבר איתה בחופשיות על הכל, והיא לא היתה נבוכה.
ככל שהקטנה מתבגרת אנחנו נעשות חברות יותר קרובות, זה לא היה ככה בשנים קודמות, תמיד הרגשנו את הפער של 9 השנים בינינו ולא היה ממש חיבור, ובשנה האחרונה זה הולך ונעלם.
פתאום אנחנו ממש מבלות שעות ביחד ונהנות מכל רגע. אנחנו יכולות לדבר על הכל ואין מבוכה, אנחנו יכולות להחשף רגשית אחת בפני השניה ולהרגיש קרובות ומוגנות.
בשנה הזו כאילו קיבלתי אותה במתנה, את האחות שתמיד רציתי עוד לפני שהיא נולדה ושהרגשתי שאנחנו לא מצליחות להתקרב ממש בכל השנים הקודמות.
בילדותינו הייתי יותר ממלאת מקום אמא מאשר אחות, בשנים האחרונות הייתי "האחות הגדולה הקרציה" ופתאום אנחנו אחיות ממש, וזה מרגיש נפלא!