לפני 17 שנים. 31 בינואר 2007 בשעה 18:35
זה היה מין יום כזה
רגוע
שהתחיל מאוחר ובעצלתיים,כי רק הלכתי לישון לפנות בוקר אתמול.
יום עם חיוך כי חבר בא לבקר בצהרים לאכול איתי מרק,
והאושר שלו כשקיבל את הספר שחיפש הרבה שנים...
זה משהו מדבק.
רק מי שאוהב ספרים באמת יכול להבין את העונג הזה שספר ילדות בלתי נשכח שאבד שנים רבות, פתאום נמצא שוב אצלך בין הידיים.
אצלי זה על גבול האובססיה – תרגום חדש יעצבן אותי, אני חייבת למצוא את אותן המילים ששיננתי בילדותי, המילים הארכאיות עם ניחוח הנפטלין...
כל כך התמוגגתי לראות את הניצוץ הזה של הילד נדלק בעיניו.
החיוך הזה עוד מלווה אותי עכשיו, כמה וכמה שעות אחרי.
