וניל עם פיצפוצית

היום שלי נפתח ב 3 לפנות בוקר, למעשה לא ישנתי בלילה שעבר, לא היה טעם, חזרתי בחצות, הקשבתי לתוכנית הנפלאה שהגיש CAT ברדיו, ואחריה לא נרדמתי.

בשעה 3 לפמות בוקר הם אספו אותי לירושלים, זוג נחמד שהקימו יחד חברת הפקה משפחתית, הוא מצלם, היא מביימת והסבתות שומרות על הילדים (בשלב זה אלו הם כלב וחתול).

דבר חשוב שכחו לומר לי מראש - שמצלמים בחוץ ובאיזור דתי מאוד, ואני הגעתי עם מכנס דגמ"ח בגזרה מאוד נמוכה כשהחוטיני מבצבץ ממתחת, ובגופיה שלא מסתירה הרבה.

טוב שהשחקן החליף בגדים וקיבלתי את חולצת הטריקו הגדולה שלו למשך היום כדי שלא ירגמו אותי באבנים.

השחקן היה בחור צעיר בן 27, בוכרי... כל ההפקה הזו באה כחלק מהקונגרס הבוכרי שהחליט שהגיע הזמן שיהיה לבוכרים משהו מעין מימונה, לב לבייב תרם סכום נכבד לחגיגות שיתקימו במוצאי חג השבועות.
לפי מה שסיפרו לי - יהיו שם הרבה מופעים של אמנים בוכרים ואוכל בוכרי בחמישה שקלים למנה.

הבמאית החליטה שהבחור הצעיר הזה צריך לשחק דמות של פרופסור בוכרי מפוזר כבן 70...

שעה ציירתי כל קמט וקמט, נימים אדומים באף ובעפעף, הצללתי את השקעים מתחת לעצמות הלחיים ושפתיים מקומטות במשחקי אור וצל במייק אפ.

אחרי שעה עבודה הוא היה מוכן, הוא נכנס לדמות וחטף פרקינסון וצעד ברחובות השכונה הבוכרית כמו דמות מהטלוויזיה החינוכית בוכרה, כשהוא מספר את תולדות השכונה (תאמינו לי שזה לא ממש מעניין).

כולם ברחוב חשבו שהוא מוותיקי השכונה שבא לספר לצוות הצילום על ילדותו בשכונה, אף אחד לא קלט שמדובר בשחקן צעיר ונמלאתי חיוך של שביעות רצון עצמית.

כמובן שבגלל החום ובגלל שהשחקן השתולל הייתי חייבת לרדוף אחריו כל הזמן עם תיקונים, אבל בכל פעם שטעו וחשבו אותו לאיש קשיש החיוך על פני התרחב.

לא עשיתי איפור הזקנה שכזה מאז הקורס לפני 3 שנים, וגם כמעט שלא יצא לי לעשות פציעות, ופתאום ההפקות שהגיעו אלי לאחרונה נתנו לי את ההזדמנות לעשות משהו שאני ממש אוהבת - לעשות מהפך!

זה היה יום מטורף וחזרתי הביתה בלילה עייפה וצרובה קלות מהשמש, ועם בחילה קלה מפלאפל זוועתי שאכלנו בדרך הביתה - אבל מלאת סיפוק! אנשים לא קלטו שזה איפור, אנשים חשבו שהבחור הצעיר הוא קשיש!

מחר אני באירוע לילדים - יום הולדת
שוב פרפרים, פיות, דולפינים וגולגלות...
השיגרה הנעימה של אירועים משפחתיים.

ומחרתיים - שוב להפוך את הבוכרי הצעיר לדמות הסבא.

אני כל כך שמחה שקיבלתי הזדמנות, אני מאושרת שהצלחתי להגיע לתוצאות טובות, ואני שמחה כי אני יודעת שהזוג הנחמד יצא מרוצה והם יקראו לי לעבוד איתם שוב.

אז נכון שאולי אני אקטר קצת לפעמים שאני עסוקה כל כך ואין לי זמן לפגוש את החברים שאני כל כך אוהבת, אבל יחד עם זאת אני אשמח - כי אני מגיעה לשלב הזה של פריצת דרך בקריירה, אני כבר לא בסרטי סטודנטים - אני בהפקות אמיתיות!

אני עובדת כמאפרת ראשית ולא כעוזרת מאפרת, בקרוב עם רכישת עוד נסיון אוכל לדרוש סכומים יותר גדולים והכי חשוב - להרגיש סיפוק כי למרות שאני מתה על העבודה באירועים - ההפקות האלו הן ריענון שמונע ממני שחיקה וגם תורם למוניטין.

ואף פעם לא חשבתי שיום יבוא וארגיש ככה - אבל יחד עם הרצון להתברגן מתלווה אצלי גם תחושה נינוחה מהסטטוס - מאפרת ראשית בהפקות קולנוע וטלוויזיה!

ממושבניקית צעירה ותמימה שרק רצתה לשלב בעבודה את אהבתה לילדים ולאמנות אני מרגישה שאני הופכת לאשת קריירה, קצת מתברגנת, קצת מתבגרת, מבשילה, ומרגישה יותר ויותר מוכנה לשלב הבא...