וניל עם פיצפוצית

סגרתי ארבעה אירועים היום, שניים לאמצע מרץ בקידום מכירות של חברות גדולות ובת מצווה באפריל בירושלים, ועוד אירוע פורים קטן בגן ילדים בבניין הקודם שאחותי גרה בו, שנה שעברה איפרתי שם והם רצו אותי שוב גם השנה.

ארבעה אירועים שנסגרו מיד בלי להתמקח על המחיר, בלי למרוח אותי עם "אני אתייעץ עם אשתי/בעלי/הבוס ואחזור אליך עם תשובה", אלא כאלו של "טוב, אז תרשמי ביומן".
זה עשה לי כיף! סיפוק כזה של לעשות מה שאני הכי אוהבת בעולם ועוד לקבל על זה כסף.
אני מציירת על אנשים לפרנסתי, אני גם מציירת וגם מתחברת לבני אדם בצורה ייחודית.
אני אפילו מצליחה לחיות בכבוד בלי להרוג את עצמי בעבודה (בד"כ), עם מספיק זמן פנוי לעצמי, לחברים ולמשפחה ולתרום למי שאפשר.

החיים שלי ממשיכים להתקדם בכיוון שאני רוצה, אני גדלה, אני מתפתחת, אני יוצרת לעצמי קשרי עבודה חדשים כל הזמן, חברויות חדשות מדי פעם עם אנשים טובים שפגשתי בדרך, מתמודדת עם אהבות ישנות ומפנה מקום לאהבה החדשה.

זה היה יום ששילב שיחות עסקים ושיחות נפש, צחוק ודמעות, אושר וגם צביטה בלב כי חברה טובה שלי איבדה חבר למסע באופן זמני, אבל מבין מסך הדמעות אנחנו יודעות שהוא יחזור וימצא אותה כשיגיע הזמן.

הקאובוי חגג עם הבן האמצעי שלו את יום ההולדת היום, לקח אותו ל"טוי'ס אר אס" לשופינג מטורף ולקח אותו לסקי בחרמון, והוא חזר גמור מעייפות הלילה לישון בבית של הוריו. מחר הוא מתכנן להגיע למרכז ולבקר אותי. בעוד שבוע וקצת הוא כבר טס.
אני שמחה שהוא לא ישאר הרבה זמן בארץ. לא בריא לי להיות איתו, הוא במסלול המטורף, מדרון תלול, רכבת הרים ללא בלמים...

ואני לא שם, אני במסע איטי, עוצרת להריח פרחים, בודקת בכל בוקר את ניצני הרקפות, מדברת אליהם ומחכה שיפרחו, בונה לעצמי חיים יפים, בריאים, שלווים.
המסלולים שלנו לא באותו הכיוון, הוא רק עושה קפיצה במסלול הפתלתל שלו דרכי כדי להגיד שלום, להעלות זכרונות ואז הוא ימשיך לדרכו ואני לדרכי, בשקט ובשלווה.

יש לי עוד קצת הכנות לקראת פורים, בעיקר לקראת סדנאות שאני הולכת להעביר להורים וילדים כשבוע לפני החג, משהו חדש שלא עשיתי קודם, ואני נהנית להתנסות בחוויה.
בשבוע הבא אני גם אעביר שוב סדנת איפור למגמת תאטרון וקולנוע של בי"ס תיכון יחד עם ידידי הג'אגלר.

מקווה שבשבוע הבא יהיה לי זמן גם לארח את חברי הטוב הקוסם וזוגתו לארוחת ערב. היום דיברנו ממושכות לראשונה מאז הסתיים הבלגן של "היורש". החבר הטוב שלי נהיה ממש סלב... מבקשים ממנו חתימות בסוף הופעות וברחוב. זה מרגיש לו מוזר.
בשישי הוא הופיע בת"א והאולם היה כמעט מלא, קיבלתי כבר הזמנה למופע הבא, הוא נופל על פורים אבל אולי בכל זאת אספיק להגיע אליו, יש כמה אירועים לא סגורים סופית אז אני עוד לא יודעת... אולי יהיה לי מזל ואספיק גם וגם.

היום היה יום כזה מלא בדברים ובתוכניות, ולמרות שהוא היה כזה עמוס בעצם הוא היה רגוע ונחמד, הייתי בבית עם הטרנינג הכירבולי, אחה"צ הפשלתי שרוולים ומכנס והתחרדנתי בשמש הנעימה שבמרפסת תוך כדי שיחה בטלפון עם חבר, ואז שוב התחילה המהומה של הצעות מחיר ואי מיילים וסגירות אחרונות לאירועים של פורים. אח"כ חזרה השלווה.

אהבתי את היום הזה. הוא היה עשיר בכל הטעמים כמעט...