וניל עם פיצפוצית

יש לי טעם של אבק בפה
תחושה של אבק בעיניים
ועייפות.

ההכנות לחג המתקרב, לחצים מכל מיני מקומות (חלקם קשורים לעבודה וחלקם לא)
הכל עייף אותי כל כך!
אתמול, אחרי יומיים כמעט ללא שינה, קרסתי.

נכון, פיספסתי מסיבה מצויינת, אבל לא יכולתי לגרד את עצמי מהמיטה.
נרדמתי כבר אחה"צ, התעוררתי לכמה שעות וחזרתי לישון.

היום כשהתעוררתי המשכתי בכל מיני הכנות, עברתי על הציוד, הכנתי רשימה של מה צריך להשלים לפני הלחץ של החג, שברתי את הראש לגבי הסדנאות שאני הולכת להעביר בשלושת הימים הקרובים החל ממחר.

עדיין מוזר לי להיות על תקן של "מורה"...
מחר ומחרתיים אלו קבוצות הורים שבאים עם הילדים כדי ללמוד לאפר אותם לפי התחפושת שלהם לפורים, בשלישי אלו תיכוניסטים במגמת תאטרון וקולנוע, בזה כבר יש לי ניסיון של פעם אחת.

הקאובוי עדיין בצפון משלים חסכים עם הגורים, חוגג ימי הולדת של הבן שלו ושל אחותו הקטנה, ומתקשר בכל פעם, מספר שהוא מת לבוא, אבל בינתיים נשאר עם המשפחה. הוא מרגיש צורך לפצות אותם על כל הפעמים שלא היה בימי ההולדת בגלל המרחק.
לי זה יותר נוח כשהוא שם, גם ככה אני מתוחה מכל החודשים האלו של הציפיה לטיסה אליו, מהביטול, ומכל מה שקרה.

המתח הזה גובה מחיר יקר של שחיקה, עייפות ושרירים תפוסים.

מקדישה את השבת הזו להירגעות ולצבירה מחודשת של כוחות.

האבק המחניק הזה בכל מקום עושה את הסיפור לפחות קל מבד"כ...