וניל עם פיצפוצית

לפעמים רק הרבה אחרי, פתאום נודע לך כמה רושם השארת על מישהו אחר.
זה קרה לי אתמול והיום, עם איש אחד שפגשתי לפני שנתיים או שלוש במסיבת פורים של העבודה שלו.

הוא התקשר אתמול וסגרנו בטלפון אחד ארבעה אירועים, שניים קטנים יחסית להיום ועוד שניים גדולים למרץ ומאי (למי שתהה למה במסנג'ר שלי היה כתוב "אני תותחית!" – זו הסיבה 😄
סגרנו שהוא והמשפחה שלו יבואו על הבוקר להתאפר לפני המסיבה שיש להם בבי"ס ובעבודה, והוא גר במרחק של כשעה נסיעה אם לא יותר...

סגרנו עוד אירוע בהרצליה בעבודה שלו להערב, ושני אירועי בר מצווה של המשפחה.

תוך כדי שאני מאפרת אותו הבוקר הוא מספר לי איך לפני כמה שנים בפורים כבר עמדתי לסגור את עמדת האיפור והוא הגיע באיחור מאיזו ישיבה ורצה להתאפר גם, ופתחתי שוב את הפינה בשבילו ואיפרתי אותו עם חיוך והוא סיפר שהרגיש איך זה בא מהלב ולא בקטע של לצאת מידי חובה ולעשות טובה וזה נגע בו כל כך עמוק שכל השנים האלה ההרגשה הזו חיה בתוכו והוא רצה שאהיה חלק מאירועים משמעותיים בחייו כמו בר המצווה של הילדים שלו.

הוא מהאנשים האלה שלא רק מדברים על אנרגיה אבל חיים בצורה מנותקת מזה לחלוטין, הוא פשוט חי ונושם את מה שהוא מאמין בו, והוא מנהל רכש בכיר בהיי טק.

יחד עם זה שקמתי ממש מוקדם אחרי שישנתי בקושי 3 שעות הלילה, הרגשתי עירנית.
הידיעה שהשארתי כזה רושם בלתי נשכח ועד כמה חשוב לאיש הזה להתחבר שוב למה שיש לי לתת כשאני מציירת, זה עשה לי ממש טוב על הבוקר.
זה רק מחזק את התחושה שאני באמת חיה את החיים שאני רוצה, עושה את מה שאני הכי הכי אוהבת, וזה מדבק. זה עושה טוב לאנשים והידיעה הזו עושה אותי מלאת אושר.

האיש ביקש שאארגן לו עוד אנשים שכמוני יעשו טוב ושמח לאנשים באירועים שהוא מארגן, הצעתי לו את פינת הקומיקס שנעמה עושה ואת זיו הג'אגלר והוא אמר שאדבר איתם והוא סומך עלי ולכל אחד יש בר מצווה רק פעם אחת בחיים והוא רוצה שזה יהיה להם הכי מוצלח שאפשר והכי שמח ומרגש.
הוא שילם לי מראש על המסיבה של הערב במזומן וכבר רצה לצלם מקדמה על האירועים הבאים ואמרתי לו שאין צורך לשלם הכל עכשיו, שישלם ביום האירוע והוא הדגיש כמה שחשוב לו שיהיה לי טוב וששום דבר לא יפריע לי או יציק לי ושתמיד אקח הפסקה כשאני עייפה או רעבה או צמאה כי הוא רוצה ששום דבר לא יעכיר לי את החיוך.

הוא סיפר לי איך הוא מיישם את הגישה החיובית שלו בחיים גם כמנהל רכש ואיך לאנשים שעובדים איתו זה מוזר והם מחפשים איפה העוקץ...
הוא אמר לי "אין הרבה אנשים כמוך, שמחייכים כל הזמן, גם כשמעירים אותם ב 06:30 בבוקר" עניתי לו שאולי בהיי טק אין, אבל מי שחי ונושם את האהבה הכי גדולה שלו ויוצר כל הזמן, כזה אדם לא יכול שלא לחייך בלי סוף, ובחבר'ה שלי יש כמה וכמה כאלה.

אין כמו לחיות את החלום שלך!

הוא דיבר על יעוד ושליחות ואמר שאם באירועים אני אעביר את המסר הזה לילד אחד שאני מאפרת אותו אז כבר מילאתי את השליחות או הגורל שלי, וסיפרתי לו שזה קורה כל הזמן, איך אני אומרת לילדים שרוצים להיות אמנים וההורים שלהם אומרים שזה נחמד בתור תחביב אבל זה לא מקצוע ואי אפשר לחיות מזה. אני אומרת להם שלא יקשיבו לאף אחד שמנסה לגזול מהם את החלום, שיעיזו ויגשימו את עצמם, גם אם זה קשה בהתחלה, גם אם בתחילת הדרך הם יחיו מאגורה לאגורה, ההתמדה וההחלטה ששום דבר לא יעצור אותם, זה מה שעושה את ההבדל בין כשלון להצלחה.

גם לי אמא אמרה שלצייר על אנשים זה לא מקצוע, שאני אקח לפחות חצי משרה במקום עבודה מסודר...
היום אני עצמאית כבר קרוב ל 7 שנים, בארץ שבה מעל 70% מהעסקים הקטנים נסגרים תוך שנה עד שנתיים מיום הקמתם. אני בפחות מ 30% שנשארים, והעסק שהוא אני רק גדל/ה ומתפתח/ת...

אז לכל מי שצריך את זריקת העידוד הזו על הבוקר, אני כותבת כאן סגול על גבי בלוג:
אל תתנו לאף אחד לקחת לכם את החלום!!!