הוא הגיע, הוא מפנק אותי וכיף לי!
כבר יומיים אנחנו יחד רוב הזמן, הפחדים נעלמו, פשוט כיף!
מעלים זכרונות, יוצאים לאכול, מדברים עם חברים שלא שמענו מהם שנים, מתכרבלים ועושים נעימים
(בעיקר הוא לי... אני מתפנקת 😄
מכאן הוא יחזור לקצת זמן לטקסס ומשם לדרום אפריקה לפרק חדש בחיים שיכלול שותפות בעסק תיירותי של טיולי ספארי וחבילות נופש בזנזיבר.
אמרתי לו שיש לי רעיון איך הוא מפצה אותי על הביטול של החגים בארה"ב...
זנזיבר וטיול ספארי עושים לי חשקים הרבה יותר מכל מועדון בטקסס!!!
סוף סוף גם היה לי זמן לנקות ולסדר את הבית, אחרי שבועיים מטורפים של עבודה.
עכשיו נקי ונעים ומריח טוב, הכביסה תלויה על החבל, הכיור נקי מכלים, יש אוכל במקרר, ויש קאובוי אחד שיחזור בקרוב מהסידורים כדי להמשיך להתפנק ביחד.
הוא מצחיק אותי, יש לו פוזה של ערס אשכנזי / אמריקקי, אבל כשאנחנו לבד בלי אף אחד מסביב הוא מתנהג בדיוק כמו שהתנהג בגיל 19 כשהיינו לבד, ואני מבינה שוב למה התאהבתי בו אז...
מתחת לפוזה הקשוחה והבוטה יש גבר רגיש, טוב לב, מפנק ומחמיא, גבר שנעים להיות במחיצתו, שאפשר לדבר איתו על הכל בצורה הכי ישרה וגלויה, ואפילו שאין לי כבר דפיקות לב מטורפות ורעידות בידים כמו שהיו לי פעם במחיצתו, הרבה יותר כיף לי להיות איתו עכשיו כחבר מאשר אז כשהייתי מאוהבת בו עד מעל האוזניים.
הרבה יותר רגוע ונעים לי כי אני יודעת שהפעם אני לא מאוהבת בו יותר, והלב שלי לא ישבר כשהוא יסע שוב רחוק.
אני גם יודעת שכל החודשים הארוכים של שיחות הנפש שלנו חיזקו את החברות הזו והיא לא תעלם.
לפני 17 שנים. 7 במרץ 2007 בשעה 14:25
