כן, זה אומר שהתקבלתי!
שעה וחצי ניגבתי חומוס עם פיתה, במזלג, עם ג'בטה (נגמרו הפיתות)
לבד, בזוג וברביעיה מול 11 בנות נוספות שהגיעו לאודישן.
בכל פעם הקימו בחורה או שתים מליד השולחן והושיבו אחרת וצילמו שוב והשוו על צג המחשב.
כיוון שאני מכירה את העולם הזה מקרוב היה לי קל מאוד לקלוט שאני מתחרה רצינית בבנות האחרות, שמעתי ליחשושים לגבי הסקין טון המצויין שלי ועל האצבעות הארוכות, ועל הנינוחות הנשית במפרק כף היד ובזוית העין קלטתי שהציונים ליד שמי ברשימה נשארים גבוהים בכל הצילומים (בין 97 ל 99, הורידו לי נקודות על הוריד שקופץ קצת החוצה כשחם והספוטים עשו את שלהם)
התאפקתי וסתמתי את הפה ולא לספר להם שיש דווקא אנשים עם פטיש לורידים בולטים, אבל בגילי המופלג אני יודעת שלפעמים עדיף לשתוק (זה לא תמיד מצליח לי אבל הפעם ממש השתדלתי).
ואכן, לאחר סשן ממושך של ניגוב חומוס, ופוזות מגוונות של כף היד מלמעלה ומהצדדים, קיבלתי את ההודעה "תפני את יום שלישי ותעשי פרנץ' מניקור, תביאי את החשבונית להפקה".
טוב, אז מחר לראשונה בחיי אני אלך לעשות מניקור, אני מקווה שגיסתה של חברה שלי תהיה פנויה, אם לא ראיתי שיש לא רחוק מהבית שלי גם מקום שמתעסקים בו עם ציפורניים... אני אלך לשם אם אין ברירה.
לא אוהבת שאנשים זרים מתעסקים לי בגוף.
טוב, אני כבר מודעת לכך שאני לא ממש בחורה נורמלית...
אבל מה לא עושים בשביל לדגמן חומוס בשלטי חוצות בארץ ובארצות הברית?
לפני 17 שנים. 29 באפריל 2007 בשעה 20:05
