אני יושבת לי להנאתי בסלון, מקשקשת לי בטלפון בשיחה נעימה עם חבר יקר, ושותפתי שתחיה במקלחת.
פתאום צרחה "יש פה ג'וק ענק"
בסדר, יש ג'וק, אח"כ אני אטפל בזה, כבר השלמתי עם העובדה שבבית הזה אני הגבר... מתקנת דליפות בצינור, נפטרת מג'וקים, תולה וילונות ותמונות וכו'
אז הג'וק יחכה לי דקה או שתיים עד שאסיים את השיחה.
ואז הגברת יוצאת בחלוק הורוד שלה עם מגבת על הראש, מביאה את הסנו K וחוזרת לכסח לאימאימא שלו את הצורה כמו שרק מרוקאית עצבנית עם וריד יודעת.
ואז מתחילות הצרחות: "מה כבר ביקשתי, שתבואי להרוג את הג'וק, את יודעת שאני מפחדת מג'וקים"
ואני עוד בטלפון והחבר שומע את הצרחות ואנחנו מגחחים קלות על הסצינה הדרמטית הזו ואיך שאנחנו מנתקים את השיחה היא צורחת עלי בגלל שהתיחסתי לא מספיק ברצינות תהומית למצוקה הענקית שלה.
יש לציין שהג'וק הענק התגלה כחיפושית קטנה ומסכנה שנרצחה בדמי ימיה.
יהי זכרה מבורך.
לפני 19 שנים. 15 ביוני 2005 בשעה 18:56