וניל עם פיצפוצית

לפני כשבועיים פנה אלי מפיק עימו עבדתי בעבר בבקשה לאפר בסרט קצר שיוצג בפסטיבל סרטי 48 שעות (סרט שעבדו עליו זמן קצוב של 48 שעות מכתיבת התסריט ועד לעריכה).
כיוון שנהנתי לעבוד עם אותו מפיק בעבר והרעיון נראה לי נחמד, הסכמתי.
הוא אמר לי שהוא מנסה לגייס צוות ויהיה איתי בקשר להודיע מה קורה ובמידה והכל סבבה הצילומים ביום חמישי בעוד שבועיים מהבוקר ועד לערב. אמרתי לו שאני זמינה רק עד אחה"צ כי יש לי עבודה בערב, והוא אמר שבמידה והכל יתקיים הם יתארגנו בהתאם.
מאז לא שמעתי ממנו דבר ולפיכך הסקתי שהוא כנראה לא הצליח לגייס צוות וויתר על הרעיון.
לפני 5 דקות הוא מתקשר להודיע לי שמחר יאספו אותי ב 06:00 והצילומים יהיו של שתי נשים ושני גברים - צילומי חוץ בבית קברות בת"א ובמונית בנתניה.
פאק! מה ההתקלה הזו יום לפני???
הייתי צריכה לבטל מדידות שקבעתי לפרוייקט אחר בגלל הקטע הזה. נזפתי במפיק והוא התנצל ותירץ את חוסר התקשורת בינינו בכך שהיה עסוק מאוד בשני פרוייקטים במקביל.
כולו להרים טלפון, אפשר לחשוב... לוקח בדיוק חצי דקה ליידע אותי שהכל סגור...
לא אוהבת את הקטעים האלו ולא אוהבת שאני צריכה לקום מחר בבוקר בחמש וחצי ולעבוד עד אחרי חצות, בחום המטורף הזה!!!
אני אתעקש על לאפר ברכב ממוזג, אחרת כל האודמים יהפכו לנוזליים בטמפרטורות הבלתי הגיוניות האלו שמשתוללות שם בחוץ...
לפחות בשישי אני עובדת בחוף אכזיב שוב, גם כשחם שם יש בריזה נעימה מהים, ואני אהיה בסופ"ש בצפון ואפגש שוב עם הקאובוי שלי והפעם ניסע אליו למזגן, ונוכל לעסוק בפעילות הגופנית האהובה עלינו בלי להתעלף אחרי חצי דקה.