וניל עם פיצפוצית

אתמול בבוקר התנדבתי במחלקה האונקולוגית של איכילוב, שם אני מאפרת נשים אחרי הקרנה, שיצאו עם תחושה קצת יותר נעימה אחרי האיכס הזה.

היום אני עוד מעט יוצאת לצייר על ילדים בבית לוינשטיין.

אחת לכמה זמן אני תמיד הולכת לכאלו מקומות לשמח את מי שהחיים שלו בתקופה קשה באמת עכשיו.

לכל מי שחושב שהמינוס בבנק הוא אסון, וזה שאין לך חבר/ה זו טרגדיה, והמבחנים והעבודות ללימודים זה סבל... ביקור קטן באחד מהמקומות האלה יתן לנו להבין עד כמה ברי מזל אנחנו שאנחנו בריאים!

ועל הדרך - אפשר גם לשמח כמה אנשים שמזלם שפר עליהם פחות.

אז אני מבקשת מכל אחד מכם שיחשוב במה הוא יכול לתרום חוץ מהכמה שקלים האלו כשדופקים לכם בדלת, לתרום בצורה כזו שתראו ניצוץ בעינים כבויות פתאום...

כי אין סיפוק גדול יותר מלראות חיוך של ילד שרק לפני שניה בכה מכאב, או אור נדלק בפניה של אישה שהיתה עד לפני רגע אדישה למראה החיצוני ולחייה מרוב עייפות מהטיפולים.

אם אתם מנגנים / שרים / מצחיקים / מציירים / משוחחים ... לא יודעת מה עוד, תחשבו לבד, מה היה משמח אתכם אם הייתם שוכבים כואבים בבית חולים?
יש כל כך הרבה אגודות להצטרף אליהן ולתרום.

מבטיחה לכם שהסיפוק הזה שתקבלו בחזרה שווה את הזמן שפינתם לזה ושתקבלו פרופורציות חדשות לחיים.

יום מקסים והמון בריאות לכולם!!!