וניל עם פיצפוצית

אתמול, או בעצם הבוקר, כי היה כבר כמעט 4, דיברתי עם הקאובוי שלי על התמכרויות.
לו יש כמה ואני חשבתי שלי אין בכלל.

עכשיו כשהתעוררתי אחרי 3 שעות רצופות של סקס משובח וכמה שעות שינה עמוקה של אחרי, הבנתי שבעצם גם לי יש התמכרות אחת, ולפעמים היא בעייתית לא פחות:

אני מכורה אליו.

כבר 15 שנה גם אם אני "נקיה" לתקופה, הוא תמיד במחשבותי, האהבה הראשונה שלי, הראשון שקרא לי "נימפו" ככינוי חיבה כי פתח בפני עולם מרגש של חוויות, ועשה לי תמיד חשקים ליותר.

האיש שחדר בעיניו ובליבו את מעטה התמימות והבתוליות שלי וידע כי בתוך תוכי בוערת אש של תשוקה ורגש עמוק. היחיד שתמיד ידע מי אני גם כשאני עוד לא ממש ידעתי, ואהב אותי כפי שאני בכל מצב בלי לנסות לשנות. גם כשקינא.

כן, אני מכורה לאיש השזוף והחסון שישן אצלי עכשיו על הספה מתחת למזגן החדש, אחרי לילה שבו דאג שאגמור שוב ושוב ושוב, עד שאפילו לא אוכל לספור או לשחזר כמה פעמים...

האיש שרוצה שנעשה ביחד ילדה, האיש שאני רוצה לעשות ילדה יחד איתו...

ואולי זה כבר קרה הלילה, ואולי זה יקרה כשיתעורר ואכנס חזרה אל בין זרועותיו החסונות, של הקאובוי המקסים שלי, המושבניק השזוף והמצחיק שלי.
האיש המדהים, המקסים, האמיץ והמצחיק שישן אצלי על הספה מתחת למזגן, אחרי לילה של עינוגים, פינוקים, שתי מקלחות קצרצרות באמצע, כמה כפיות ריבה שיתנו לי אנרגיות להמשיך בלי להתעלף, ועוד ועוד אורגזמות תוך כדי צחוק והמון המון אהבה.

האיש שלי, שאליו התמכרתי לפני 15 שנה...