הקאובוי שלי היה שפוך ודפק שינה ממושכת ביותר, איך לא? הוא עבד מאוד קשה הלילה...
לי, לעומת זאת, היה קשה להרדם...
כרגיל כשהוא פה אני נרגשת ומתבוננת עליו ישן ומתפעלת מהשפתיים היפות, מהזרועות החסונות, מהגוף שהולך ונהיה חטוב מהשחיה לצד כרס בירה קטנה שהוא מטפח בקייצים, נושמת אותו לתוכי, בולעת בעייני את האיש הזה שאני כל כך אוהבת!
בצהרים רציתי להכין לנו פסטה, אבל כרגיל הוא לא הרשה לי לבשל, הוא משך אותי אליו לחיבוק ואמר שנזמין לנו סושי.
סגרתי את הפתח של הסלון בסדין כדי שיהיה אפלולי ונעים עם המזגן, כמו המחנות שהיינו בונים בתור ילדים, ובערוץ המוזיקה שמתי לו היפ הופ ו R & B שהוא אוהב והוא צחק ואמר שעכשיו הוא מרגיש כמו במלון בארה"ב והוא מחכה לדפיקה בדלת של החדרנית ששואלת אם לסדר את החדר עכשיו או אח"כ. אמרתי לו "אח"כ" והתמזמזנו ודיברנו עד שהגיע השליח עם הסושי.
אחרי האוכל המשכנו בנקודה שהפסקנו, עברנו לחדר השינה לעוד סיבוב מהיר הפעם, כי הוא היה צריך לבקר את אמא שלו בבי"ח.
כשהוא הלך וליוויתי אותו לדלת היה שם גור חתולים קטן שהסתכל עלינו ואמר "מיאו", אולי זה סימן?
חזרתי לשכב מוגבהת כמו שאומרים שצריך, ליטפתי את הבטן וביקשתי בלב שהיממה הזו תהיה ההתחלה של המשפחה שלנו, שההריון יקלט ויהיה/תהיה לנו פיצי קטן/ה משלנו...
לפני 17 שנים. 16 ביולי 2007 בשעה 15:31
