צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסך של ערפל

מתחיל להתפזר, והאופק הופך ברור, ממוקד ובהיר יותר ויותר....
לפני 17 שנים. 23 בנובמבר 2007 בשעה 9:09

הוא בא לאסוף אותה במכונית שלו, זה היה בוקר של סתיו עם שמש חמימה מלטפת, הכי מתאים בעולם לטיול ספונטני כזה..
הוא עוצר לידה, יורד מהמכונית, פותח לה את הדלת, היא נכנסת, הוא סוגר את הדלת וחוזר למקומו.
כשהמכונית מתחילה לזוז, בעוד ידו שולטת במוט ההילוכים, ידה נשלחת לעבר מוט ההילוכים הפרטי שלה... מעל הג'ינס אוחזת בו בעוצמה ומחייכת חיוך של מבסוטיות... הוא נאנח בשקט... היא פורמת לאט את החגורה, את הכפתורים, דוחפת את היד לתוך התחתונים שלו, מלפפת את ידה סביב הזין הזקור שלה שמחובר אליו... תופסת, מועכת, משפשפת, כל פינה מקבלת תשומת לב מיוחדת, בזוויות הזויות, הוא מתפתל, נאנח, היא מחוייכת, מרוכזת לא מפסיקה לדקה..
"תפנה כאן ימינה" היא אומרת כשהם חולפים על פני פרדס מוזנח, הוא פונה, נכנסים לעומק הפרדס, "עצור כאן", עוצר, היא משחררת את מוט ההילוכים שבידה, ברגע שהוא משחרר את מוט המכונית, אורזת לו את הכל במכנסיים, אבל לא אריזה הרמטית...
"צא" אומרת ויוצאת.. מתקרבת אליו, מתחבקים חיבוק ארוך, היא מנשקת אותו ברוך רטוב וארוך, נצמדת אליו "התגעגעתי"...
"תתפשט", מוריד את בגדיו באיטיות, מקפל ומניח אותם על מכסה המנוע, בינתיים היא מוציאה מהאוטו חבל... אוחזת בידו ומקרבת אותו לעץ, גבו לעץ "ידיים אחורה!" היא קושרת אותן מאחורי העץ, קושרת גם את הרגליים... מתבוננת בו קשור לעץ, ערום, הזין שלו מפגין עצמאות מרוממת... לוקחת חבל נוסף קושרת אותו מסביב לביצים, מסביב לזין, משאירה קצה, בעזרתו היא יכולה למשוך, להזיז, היא מתקרבת אליו, צובטת את פיטמותיו, הוא מנסה להתפתל, נאנח, משיכה קלה בחבל, צעקה חנוקה שלו, קושרת לו צעיף על העיניים, ומתרחקת ממנו, מביטה בו מרוגש, מתנשף, יודעת שהוא מנסה להבין מה עומד לקרות, מפעיל את כל הקולטנים בגוף, בראש... רק כדי לקבל מושג...
מרימה ענף דק מהקרקע, מתחילה לעבור על הגוף שלו בחצי מגע באמצעות קצה הענף.. מדגדג, דוקר, מצמרר, מדגדג... היא מחייכת לעצמה, הכי אוהבת לראות אותו ככה, בדיוק ככה....
מפילה את הענף על האדמה... מוציאה שמיכה מהמכונית, פורשת אותה בשמש קרוב אליו, נשכבת על הגב, מוציאה ספר ומתחילה לקרוא בשמש החמימה...

עכשיו שיחכה..

היא חושבת לעצמה, מחייכת, ומתמכרת לשמש המלטפת של הסתיו...

GREEK​(נשלט) - מחייך חיוך רחב וחרמן..............במבסוטיות
לפני 17 שנים
עוצמת הרכות - :)
לפני 16 שנים
Aציבעוני​(אחר) - ואני גם
למרות ששונא את תופעת העדר
לפני 17 שנים
CBT Plus​(נשלט) - מכירה שבא לך, מתוך מעטה הוירטואליות, לקפוץ ולכסות בנשיקות וחיבוקים את הכותב שעשה לך כל כך טוב????
אז זה מה שחשתי למקרא שורותייך.
יש לך רטוריקה של מילים שלא פגשתי כאן בכלוב.
והסצינה... אוףףףף... הסצינה, את מעבירה אותה כל כך פלסטי. כאילו אני הוא שם.
לחזור ולקרוא שוב ושוב..... נפלא בעיניי.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י