הוא מגיע אליה לעבודה. היא תכננה הכל לפרטי פרטים... הוא עומד להכיר את כל הדמויות שעליהם שמע כל כך הרבה סיפורים. הדמויות הולכות להכיר אותו, בלי לדעת את הסוד....
הוא חושש, מרוגש, יודע שעליו להרשים, להקסים, לגרום לה להיות גאה שהוא שלה...
הוא מגיע, כולו נוטף צ'ארם, מחוייך, בטוח בעצמו, גבר גבר כזה...
היא מביטה בו בחיוך שאומר כל מיני דברים, משוטטת עם מבטה על גופו, יודעת ששם מתחת לג'ינס הוא אזוק בחגורת הצניעות שהיא נעלה הבוקר... הם מתקרבים, נשיקה על הלחי, כזו עם פה פתוח שחצי מוצץ, נוגס, מרטיב...
היא עושה לו סיור במקום, מראה לו את הדברים היותר מעניינים... פוגשים חברים שלה לעבודה, לחיצות ידיים פטפוטי סרק "ה?ג?ג?נ?י?ים"... היא מביטה בו, הוא נראה נינוח, בטוח בעצמו, אלוף ה"סמול טוק"...
היא מובילה אותו לפינת הקפה, מחייכת אליו חצי חיוך, הוא ישר מבין, ומכין שתי כוסות קפה, זמן שהיא נועצת בו מבט ארוך, ושולחת יד לזין האזוק שלו... מעל הג'ינס... הוא משאיר את הכוסות על המשטח, היא מצמידה אותו אליה בפראות, ומנשקת אותו חזק ועמוק.
"קח את הכוסות ובוא" הולך מאחוריה, עקביה מרעישים את המסדרון הריק.
"רייצ'ל, אני יוצאת, אם מחפשים אותי אני בנייד"
מובילה אותו למעלית, לוחצת על כפתור הקומה מעל, יוצאים, הוא מאחוריה עם הקפה, "תשאיר את הקפה כאן, הוא ממילא רק תרוץ...."
הם נכנסים למשרדים, חולפים ונעצרים על פני מספר אנשים, עוד "סמול טוק" מעיק, היא מקצרת, מנפנפת...
פותחת דלת נעולה "חדר ישיבות" הם נכנסים, חדר גדול, שולחן ארוך, כסאות, לוח לבן, נועלת את הדלת מבפנים "תתפשט!" הוא מוריד את בגדיו מקפל מניח על פינה השולחן, נשאר כשלגופו חגורת הצניעות בלבד... "זה נשאר עליך" אומרת ותופסת את הזין האזוק שלו.
היא מתיישבת על השולחן, מפושקת, "על הברכיים!" יורד, היא מפשילה חצאית, קולטת במבסוטיות את המבט המופתע, המתפעל שלו כשהוא מגלה שהיא נטולת תחתונים... "לקק לקיק!" הוא דוחף מיד את ראשו למקום החשוף ומלקק... היא נשענת לאחור, מתענגת, מתפתלת, כובשת גניחות מרטיטות, "יותר מהר" הוא מלקק, מוצץ, הוא יודע בדיוק מה היא אוהבת, איך היא אוהבת... גומררררת....
מושיטה לו את הבגדים, "תתלבש", מסתדרת בעצמה, מתקרבת אליו לחיבוק ארוך, קרוב, נשיקה לוהטת, פותחת את הדלת הנעולה, יוצאים יחד לכיוון המעלית...
מגיעה לקומה שלה, הוא ממשיך החוצה,
"אני מגיעה בשש, חכה לי על ארבע, ערום, ליד הדלת"
"כן גבירתי"
מביטה בו מבט מחוייך של פרידה וחוזרת למשרד....
לפני 16 שנים. 28 בנובמבר 2007 בשעה 8:53