סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לוקחת אותך

לקחת אותך. ללוש היטב את החלקים הפנימיים הרכים שלך, לשפוך פנימה קצת מעצמי: דם, יזע ודמעות, רוק ושתן, כדי שתתרגל אלי. רק אלי. עכשיו אתה בוחר, אחר כך אתה תינוק שנשבה. תינוק שלי.
לפני 13 שנים. 7 ביולי 2011 בשעה 21:48

כשאני כבר במיטה, אתה מבקש לבוא "גם". אני מסכימה, ואתה משתחל למיטה ומתכרבל צמוד אלי. אני לא ממש מתייחסת אליך כשאתה מנשק את הכתף שלי בנשיקות קטנות, ועוטף את החזה שלי עם הידיים שלך. אבל בכל זאת, איכשהו המגע מעורר אותי ואני מכניסה יד לתחתונים שלי ומאוננת. ביד השניה אני מחלצת שד מהגופיה, ומניחה את השפתיים שלך על הפטמה. עכשיו זה ממש טוב, ואני כמעט גומרת. היד שלך חולפת לי על הבטן לעבר הכוס. אתה סקרן מה אמא עושה? פתאום אני עוצרת, חושבת שניה, ומושכת אותך אלי למטה. אני מסבירה שגם כאן אפשר לינוק. הנה, זה כמו פטמה - אני מצביעה על הדגדגן, ומקרבת את הראש שלך קרוב קרוב לשם. אתה מתקרב בזהירות, ותוך דקה יונק בהתלהבות. אני מתווה את הקצב עם יד אחוזה בשיער שלך, מלמדת אותך איך צריך. אני מסבירה לך שאני אוהבת אותך, ולכן אני אלמד אותך כי אתה צריך ללמוד איך לעשות לאמא טוב, נכון קטן? עכשיו כף הרגל שלי בודקת את הבולבול שלך. זקוף, חם ומטפטף. אתה באמת מתוק שלי. אני מכניסה את הזין הקטנטן שלך בין שתי בהונות. עכשיו בכל פעם שלא יהיה לי נעים אני אמשוך חזק. בכל פעם שנעים, אני אלטף. ככה לומדים, חמוד. אני אלמד אותך. ממש ביסודיות.

Aציבעוני​(אחר) - איין סבה שלא ילמד ומהר
בעצם יש סיבה
לפני 13 שנים
מקומי הטבעי​(מתחלפת) - כמה ענוג הוא כמה ענוג....
לפני 13 שנים
כלבלב אנושי - תיאור חושני ומגרה....
לפני 13 שנים
4X4​(אחר) - :)
לפני 13 שנים
הילד שבי​(נשלט) - כייף של כתיבה כל כך מסבירה את המיניות שבי (-:

תודה רבה.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י