לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לוקחת אותך

לקחת אותך. ללוש היטב את החלקים הפנימיים הרכים שלך, לשפוך פנימה קצת מעצמי: דם, יזע ודמעות, רוק ושתן, כדי שתתרגל אלי. רק אלי. עכשיו אתה בוחר, אחר כך אתה תינוק שנשבה. תינוק שלי.
לפני 12 שנים. 14 באוגוסט 2011 בשעה 18:06

אתה קטן והוא גדול. אותך אני אוהבת, אליו אני מתאווה. אתה עוד לא יכול להבין עכשיו הכל, מתוק שלי. בסוף תבין הכל, לאט לאט. עוד מעט הוא יבוא, ואתה תצטנף כאן בפינה שלך.
הוא יכנס לכאן. בוגר, מבין, עם זין אמיתי גדול ומנוסה. איתו אני קצת שונה, קטנטן. הוא מספק לי דברים אחרים. עוד מעט תראה: הוא נוגע בי אחרת, קשה ועמוק. הזין שלו מחפש את הפתחים שלי, והוא לא נרגע עד שאני מתכווצת עליו. צועקת, אולי קצת בוכה. הוא קצת מכאיב לי, זה בסדר. אתה נראה מוטרד, כי אולי הוא מכאיב לי מדי, אבל הוא לא. זה נעים לי, אתה לא צריך להיות מוטרד. נשים צריכות גם קצת קשה. כשתגדל גם אתה תוכל להיות כמוהו. עכשיו תלך למקום שלך, קטן.
אחר כך, אחרי שהוא ילך, תוכל לבוא אלי, לבדוק שהכל אצלי בסדר. וכן, גם לטעום אותו ממני טיפה. להריח אותו. לטעום את השילוב של הרטיבות שלי והזרע שלו שיזלוג ממני החוצה אל בין הירכיים. כן, אתה יכול. תלקק אותו, מתוק. יום אחד גם אתה תהיה גדול מספיק בשביל זה. אני אוהבת אותך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י