סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לוקחת אותך

לקחת אותך. ללוש היטב את החלקים הפנימיים הרכים שלך, לשפוך פנימה קצת מעצמי: דם, יזע ודמעות, רוק ושתן, כדי שתתרגל אלי. רק אלי. עכשיו אתה בוחר, אחר כך אתה תינוק שנשבה. תינוק שלי.
לפני 13 שנים. 14 באוגוסט 2011 בשעה 23:06

אל תקשיב להם קטן. אתה ואני יודעים את האמת, נכון? כל אלה שמנסים לנתח אותך, לנתח אותי. מה הם מבינים בכלל? זה רק אתה ואני, אני ואתה, אתה ואני. הם בכלל לא מבינים כשהם קוראים כאן כמה גדול אתה, גם כשאתה קטן שלי. הם בכלל לא מבינים כמה מגרה זה לעצב אותך לצרכי. דווקא אותך. הם בכלל לא מבינים שלהיות שם מצריך כל כך הרבה. עזוב אותם, קטן. בוא אלי. בוא. בא לי לאכול אותך עכשיו. תתפשט ותעלה על המיטה, ילד נהדר שלי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י