שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שניים קוטג'

לפני 17 שנים. 18 בנובמבר 2007 בשעה 16:40

10:55 אני בשירותי הנכים. מרווח כאן תודה לאל.
שאר התאים ריקים. גם תודה לאל.
מקפיד לנעול את הדלת בידיעה ששוב תיפתח עם הופעת המגף.
מסיר את בגדיי. מניח על גבי מכסה האסלה.
תחושה מוזרה ביותר להיות עירום לגמרי בתא השירותים.
האדרנלין רץ בקצב מואץ.
פחד מתערבב בהתרגשות.... בריגוש מיני.
הדלת הראשית נפתחת ונקישות מגף קרבות.
מגף מציץ מתחת לדלת.
אני פותח את המנעול, מסתתר מאחורי הדלת הנפתחת ועומד למות.
היא נכנסת פנימה ומבטי לשניה פוגש בשלה. מיד אחר כך ננעץ במבוכה ברצפה.
כשאצבעה על פיה היא מסמנת לי לשתוק. אני מהנהן בהסכמה.
היא הודפת אותי קלות לאחור מסמנת לי לנוע לכיוון הקיר האחורי.
ידי איכשהו מסתירה את הזין שלי שהזדקף לו.
מסיטה את שתי ידיי, מרימה אותן ומצמידה אותן לקיר בתנוחת ישו הצלוב.
"אל תזוז" היא לוחשת לי.
היא מתרחקת לאחור, נשענת על דלת התא משלבת ידיה ומתבוננת בי ארוכות.
מבטה סוקר את כל גופי.
מחוייכת. מרוצה מהסצינה אותה ביימה.
מביטה בזין העומד שלי ובי חליפות.
שותקת. אף מילה. רק מבט חודר ומביך.
עומדת ומביטה. חולפות כך דקות ארוכות.
הידיים כואבות, אך איני מעיז לזוז.
הזין מידלדל לו והיא מבחינה בכך.
הסצינה הופכת מוזרה יותר ויותר, מה שקצת מקשה על הזין לעמוד.
היא קרבה וסוטרת בהפתעה על הזין המדולדל שלי.
כואב לי. איני יכול להוציא הגה. אנחנו נמצאים בשירותי החברה אחרי הכל....
היא משועשעת למראה הכאב החנוק שלי.
שוב מביטה בעיניי שנפקחות מעט עם שוך הכאב.
אני חש את ידה מלטפת את הזין שלי, מבטה הפעם מרוכז בו.
הוא שוב נעמד. היא מחייכת בסיפוק.
האם זה השיעור אני תוהה? זין תמיד עומד? זה מבוקשה?
ידה לופתת את הביצים שלי ואני חש באחיזה שהולכת ומתהדקת.
היא מביטה בי כל העת. הכאב הולך ומתחזק. היא ממשיכה ומועכת.
בוחנת כיצד פני מתעוותות, כיצד אני נושך את שפתיי כדי לא לפלוט אנקת כאב.
הכאב כבר בלתי נסבל ואני מתפתל שומט את ידיי, מקרבן לגופי.
סטירה חזקה מבהירה לי שהייתה זו טעות.
אני מחזיר את ידי לאט לאט לצדדים, נעמד שוב כישו ביום צליבתו, ביציי בידיה המתהדקות, המכאיבות.
מול עיניה הנהנות.




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י