ללא כותרת

גדלתי בשנה

עוד מעט יומולדת והוא עצוב לי. ולא בגללי אלא בגלל היקרים לי. אני חוזרת הביתה הלילה עצובה וחושבת שמחר בבוקר למרות שסופסופ מקיימת את שהבטחתי שנה שעברה - הייתי שמחה לבטל.

אז זהו אני סוגרת מעגל של שנה כאן ואני חושבת שאלו הן המילים האחרונות שלי פה (בלי נדר כמובן), ולא אני לא סובלת משגעון גדלות, אני לא חושבת שאחסר. לא כי היה לי רע אני הולכת, לא כי היה לי טוב, לא כי האנשים פה נאים בעיניי ולא כי אינם אלא כי בגרתי סופסופ ואני מבינה יותר על עצמי משהבנתי אז. אני רוצה להודות לחברים שאספתי כאן על הדרך, לאלו ששלחו מילים חמות ועשו נעים. אם הדברים היו טיפה שונים אולי אפילו הייתי מעזה לכתוב שטוב לי כעת. אבל אני אופטימית מקווה ויודעת שעוד מעט אוכל לומר את שלא יכולתי לומר ממזמן- שטוב לי כעת. אני מחזיקה לי אצבעות לשנים שיבואו ואני מחזיקה גם למעט מאלו שקוראים את מילותי.