ללא כותרת

הציל עולם ומלואו.

בתור הבת של אמא שלי אני נמנעת מלהשתמש ברגשות אשמה, מניפולציה זולה, למעט מקרים ספורים בהם אני זקוקה לארטילריה כבדה.
ובכן הגיעה השעה, ומי שירתם למשימה מעבר לרווח האישי שמובטח יזכה להציל שתי נפשות כלומר לכאורה כאילו הציל שני עולמות ועוד. את זו שלי במובן המטאפורי כמובן, כי אני כבר יורדת מהפסים, אני מתקשה לגדל שלושה כלבים, בייחוד ששניים מהם היפר אקטיביים, מקסימים, אבל היפר אקטיביים. ותמיד, אבל תמיד שכשאני מנסה לעבוד הם מחליטים לנהל מרדף.
ואת שלה, באופן מילולי, כי אם אשבר ואמסור אותה לאגודה, או צער בעלי חיים, הרי שכאילו חרצתי את גורלה. בצער בעלי חיים הורגים ובאגודות מחזיקים לעד בכלובים. וזאת הקטנה הצליחה לגעת לי בלב כי אספתי אותה.

אז זה או זו שיבחרו לעשות מצווה, יהנו מכלבה ערסית מדהימה ואני מבטיחה, כפי שכבר ציינתי, גם טובות הנאה. כל מה שצריך כדי למצוא לה בית חם ולי להחזיר את מעט השלווה.

אנא ראו בזאת קריאת מצוקה

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כמה רציתי להתאהב, השיחות עימו עוררו בי את התאווה. הדמיון בדברים שאנחנו אוהבים, ההנאות הקטנות מתל אביב, החיבה הגדולה לבעלי חיים, אם כי אני פחות שפויה בנושא כפי שאתם כבר מבינים. הצחוק והכי חשובה הסקרנות. אבל כמה שרציתי ככה גדולה הייתה האכזבה. ולא בגללו, בגללי. אני ישבתי במשך כל הפגישה ושתקתי. הוא מלא אותה בתילי תילים של מילים. לא בגללו, בגללי, אני זו שרציתי ולא הצלחתי ודווקא עכשיו כשאני כל כך חסרה.