ללא כותרת

בהודעות שאני מקבלת
אבל הפעם אני רוצה לחרוג ממנהגי.
לפני כמה ימים קיבלתי הודעה מנומסת ונחמדה. מישהו ניסה להכיר אותי ובין לבין על מנת להסיר ספק הוא הוסיף שיש לו ניסיון עם בנות גילי.
הוא צעיר ממני, בהרבה וברור שהתכוון לטובה. ואל נא תבינו אותי שלא כהלכה, איני מתכוונת לשים אותו ללעג ולקלס לפני כולם פשוט זה כל כך חייך שכמעט עניתי לו חזרה שאם כך אשמח אם ילמד אותי דבר או שניים על בנות גילי ואז אולי אטיב להתנהג עם עצמי, אבין את עצמי טוב יותר ואדע להתמודד טוב יותר עם מה שהחיים מזמנים לבנות גילי.

האמת שלמרות שאני צוברת ידע עם הזמן שחולף בכל שאר הבחינות אני ברגרסיה מוחלטת והופכת לאינפנטילית עם השנים. אם כילדה הייתי בוגרת לגילי אזי הגעתי לגיל שהתהפכו היוצרות.
אף אחד לא "נותן" לי את גילי הכרונולוגי האמיתי ולא רק בגלל שאין לי קמטים, אלא בגלל שאיני מתנהגת בהתאם, לפעמים אני קוראת פה על עולמות תוכן של נשים אחרות צעירות ממני טיפה או בוגרות ממני טיפה ואני תוהה.
אני תוהה מה אני מפסידה כשאני מפחדת להתבגר.