לב כנוע פנוי לאהבה, התיקחי?

כמעט שנה מאז כתבתי כאן.
לא היה צורך. לא היתה סיבה.

אני מכיר אותה שלושה ימים.
גג שמונה שעות בסה"כ.
אבל את כל העולם היא הפכה לי!
מדהים.
מדהים איך אפשר להכיר בן אדם כלום זמן אבל האפקט שלו על החיים שלך... בום!

בהשראתה והמלצתה של הסקסית המדהימה, (הפושעת שהפכה את עולמי), סיימתי זה עכשיו לראות את הסרט 'עיניים עצומות לרווחה'. (Eyes Wide Shut) פעם ראשונה שרואה אותו. (1999).
על נאמנות. על בגידות. על גבולות. על חוזים בין בני אדם. על סקס. על אנונימיות. על אקסהבציוניזם. על זוגיות.
על גבר.
על אישה.
כל סרט מעורר מחשבה - סרט שווה צפייה.
אמשיך את חוט המחשבה הזה בפורום.

מדהים.
מדהים איך רק הכרתה בן אדם דרך האינטרנט, וירטואלית וורבלית בלבד - ובכל זאת רק עליו חושב כשמתעורר בבוקר.
יכול להיות דבר כזה? אבל אני בכלל לא מכיר את הבן אדם!
בושה לי.
לא יודע אפילו את שמה הפרטי.
אם תשאלו אותי אומר לכם שזו מזימה אחת גדולה שלה להישאר המסתורית, המפתה, קסומה, זו שמעל למציאות.
אבל זה רק אם תשאלו.

יכול להיות שלושה ימים וכבר הספקתי להישרט?
בסדר שריטה קטנה - אבל כואבת, דאם איט!

יש לי בכלל זכות לדבר אחרי כולה שלושה ימים?
אחרי שעשיתי כל מאמץ אפשרי לסגור את הלב, למנוע את הרגש, לנעול את התקווה, הציפייה.

קצת מבולבל האמת. זוכר את ההרגשה האופורית של אהבה. ואיך אשכח? חליתי קשה במחלת האהבה.
תוהה: אם חונקים את הציפייה, אם הורגים את הפרפרים, אם שורפים את התקווה, זה לא הורג גם את האהבה?

בקושי מכיר אותה.
נשבע לכם.
"לא מכירים בת אדם אחרי שלושה ימים". נקודה. שלושה חודשים - רק אז אפשר לומר "מכיר אותה!"
בינינו? יש אנשים שלא מכירים בת אדם אחרי תקופת חיים. אבל זה לא הנושא.

הכימיה בינינו, השיחות איתה, הצחוק שלה, השירה שלה, הראש שלה. ההומור שלה. השטויות שלה.
נפלתי.
התחלתי לצפות לזה בסוף היום. ( ~מבויש)
המעט שהכרתי?
הטיפה הפצפונה בים אישיותה שזכיתי ללגום?
הגרגר הזה?
אהבתי.
אהבתי מאוד.

נ.ב.
למי שדואג שידע שאני לא נשוי - וגם זה: בסדר גמור.