לפני 16 שנים. 23 בנובמבר 2007 בשעה 10:19
כשאני איתו הצחוק שלי הוא לא כמו הצחוק הרגיל של בדרך כלל, אלא הוא צחוק קוסמי. צחוק קוסמי, לפי ההגדרה שלי, זה צחוק מלא עונג, שנובע לא רק מזה ששמעתי דבר מצחיק, אלא ששמעתי זאת במצב של אושר, או במצב של הינמסות מולו. כל התלוצצות הכי קטנה שלו גורמת לי לצחוק צחוק קוסמי.
ובאותו הקשר, נראה לי שיותר מהרצון שלי שהוא יכאיב לי; יותר מהרצון שהוא ישפיל אותי; יותר מהאהבה שלי להרגיש תינוקת מולו; יותר מכל אלו, האופי הנשלט שלי מתבטא בכך שכל פעולה הכי קטנה שלו מעוררת אצלי גלים של תחושות, לפעמים נפלאות עד אימה ולפעמים איומות עד פליאה. התלות-אהבה שלי אליו חורגת מתלות-אהבה נורמלית.
