יהירות וגאווה.

עם שלוש נשים שונות
היה לי בדיוק את אותו דיון באותו נושא
בשלושת הימים האחרונים

זה מעציב אותי לראות נשים חדשות של שנות האלפיים
מייסרות את עצמן ייסורים עתיקים בני אלפיים שנים.

"... האוזניים שלי כנראה שונות קצת מהאוזניים שלך,
כי אני שומע משהו שאת כנראה לא שומעת.
מעבר להמולת היום המזמזמת,
אני שומע את קול הבס האינפא-נמוך של השעון הענק.
את מכירה את השעון הזה, גם אם את לא יודעת את זה.
את קוראת למחוג השניות הקטן שלו השמש.
תקשיבי טוב, אפשר לשמוע את -קליק- הרעם שלו,
כל יום בדיוק בחצות.
וכמו שעפת דרך העשרה וטסת כברק דרך העשרים אל השלושים,
גם ארבעים יגיע תכף
וחמישים ושישי.. -קליק-
מה שחלק מתחספס, מה שמתוח מתרכך ומה שרטוב מדלל.
כשיבוא היום
ולא תוכלי יותר לקבל את מה שאת חושבת שאת לא רוצה
את תיזכרי בדרקון עם המבט כחול מטורף
ושמו יצא את שפתייך
באנחה."