Realitivity

דווקא בזמנים בהם אני למטה בחיים, הוא בא ומושך אותי למטה מולו, ואני מתאווררת.
את כלבה?
אני כלבה.
אז תנבחי.
ואני מחקה כלב באופן עלוב. לא מצליחה מולו לעשות 'על אמת'. מרגישה מטומטמת.
תרדי על ארבע.
יורדת על ארבע, בגדים של העבודה (אוף!), על רצפת המטבח.
את כלבה?
אני כלבה.
אני חושב שצריך להוריד לך צלוחית מים לרצפה, נראה לי שאת צמאה.
מותר לשאוב או רק ללקק?
ראית פעם כלב ששואב? תלקקי.
מלקקת.
רעבה?
כן אדוני.
* מחממת פשטידה *
על הרצפה?
כמובן.
רוכנת מעל הצלחת, תופסת את הפרוסה עם השפתיים, עם השיניים.
אוכלת. די ביעילות דווקא.
מותר לקנח בבייגלה?
כלבה אוכלת בייגלה? אז אסור.
תנבחי.
נובחת שוב, הפעם כבר דומה.
מה עוד עושה כלבה? מביאה נעלי בית, נכון? לכי להביא.
על ארבע?
כמובן.
* מהדסת עד החדר * {רחוק!}
* מרימה נעל בית באמצעות הפה *
כשחוזרת למטבח הברכיים כבר כואבות לי.
תזרקי אותה ממך.
עכשיו FETCH!
מה עוד עושה כלבה?
עכשיו PLAY DEAD!
ואני שוכבת על הגב עם הגפיים מקופלות מעלה, מרגישה מטומטמת.
תנבחי.
נובחת. הפעם כמו כלבה אמיתית.
אוקיי, את נעל הבית בחזרה לחדר.
* מהדסת עד החדר * {וזה מרגיש עוד יותר רחוק!}
תפשילי מכנסיים ותחתונים.
* מפשילה *
רוצה לשמוע ספאנק.
* ספאנק *
וואו, זה נשמע לא רע.
תצבטי לעצמך את הדגדגן.
* צובטת *
והוא לא מרוצה מהצביטה שלי.
גם אני אם הייתי הוא לא הייתי באמת מרוצה.
עוצמת עיניים וצובטת, מנסה להיות רעה אל עצמי כמו שהוא אליי.
מצליחה. בערך. אבל זה מספק אותו.
שתי אצבעות פנימה, ולטעום. טעים?
לא במיוחד... טעמתי דברים טעימים יותר.
משום מה זה מצחיק אותו.
רצית בייגלה? אז לכי תביאי.
והדרך למטבח, על הברכיים, ארוכה מאי פעם.
חוזרת מקץ נצח לחדר, שלוש ורבע חתיכות בייגלה ביד.
תאכלי בייגלה ברוטב.
מרטיבה את הבייגלה ואוכלת, מהרצפה. והטעם דומה למדי לטעם של בייגלה בלי רוטב.
הוא מרוצה ממני.
ואני מרוצה מעצמי. פעם ראשונה שאני מבסוטה מעצמי על הגחכתי.
גאה להיות הכלבה שלו.
עכשיו תביאי עצמך לשיא.
איך שרוצה?
איך שרוצה.
מזנקת מהברכיים אל השידה, מוציאה את החבר הטוב, ומתחילה לשחק.
והוא שם, קהל שלי.
לא יודעת לגמור כשיש לי קהל, אף פעם.
אבל זה קורה לי. לראשונה. זה קורה לי. בזכותו.
והוא נהנה מההנאה שלי, מהקולות שלי, מההתרגשות שלי.
מרים אותי מהרצפה של החיים.