לפני 16 שנים. 1 בינואר 2008 בשעה 14:21
בסוף זה יוצא לי כמו כל פוסט-שנה-חדשה סטנדרטי.
האמת היא שהרצון/צורך לכתוב היום נבע מהתחלה די מחורבנת לשנה החדשה.
ליתר דיוק, סיום מחורבן מאוד לשנה הקודמת - שזה, כשלעצמו - לאו דווקא סימן מבשר רעות לשנה החדשה. יש כאלה שיגידו אפילו שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה... וכו'...
הצרה היא שגם תחילת השנה החדשה היתה בסימן שלילי ומבאס כזה.
ואז זה פתאום התהפך, ונוצר מן זיק כזה של חיוך ואושר ותקווה.
ואני יודעת שזה נשמע קצת פאתטי וילדותי, אבל לפעמים זה כל מה שנדרש.
לפעמים ההרגשה הזו של נאחס יוצרת נאחס. ולפעמים כל מה שצריך זה שמשהו חיובי אחד יקרה בשביל שהכל ייראה הרבה יותר טוב.
אז בסוף יוצא לי פוסט סטנדרטי ואין בזה שוווום דבר רע. להיפך.
