לפני 16 שנים. 19 בינואר 2008 בשעה 21:27
הזמן: 22:30 בערב; היום.
המקום: מרכז הארץ.
הדמויות: אני.
ההתרחשות: ההליכה היומית.
קר לי. לא מאוד, כמו בימים קודמים, אבל קר. לא מרגישה את הידיים, מסוף השרוול ומטה.
מפתחת ציפייה (קרא לזה פנטזיה) שאיכשהו תהיה שם, במקום הזה שלנו. תחכה לי. לראות אותי.
והולכת.
ואז מגיעה כדי לראות שאתה לא.
העץ ההוא, שזכור לי כלכך מטיפול השתיקה שהענקת לי. הוא היה שם, במקום שלנו.
חצי ערום מעלים. והוא "זרח" על רקע אורות הכרך (אוי אני פיוטית...).
עשרות עטלפים היו שם גם, בטיסות קצרות מעץ אחד למשנהו.
ואני מביטה, תוך כדי הליכה, חצי מהופנטת.
מן מראה של סרט אימה.
סוריאליזם.
Oh well, ממשיכה.
