עליית שלב באינטימיות; "חדרתי" לו לעולם.
אולי עקב גודל המעמד, הודיע מול פניי הנדהמות שהיום לא יכאיב לי.
שפת הגוף שלי הפכה מחרדה, נוקשה, קופצנית, לנינוחה, נמרחת, רגועה.
ודווקא הראש עבד במהירות מוגברת - היי, דווקא לא אתנגד לכאב... חולה, אני.
היה שם נעים, ברגע הזה. מן רגע ונילי שכזה. מצטחקק. זוגי.
אבל הוא לא יכול... לא מסתדר לו בראש להיות ונילי לגמרי.
שוכבת על הגב, הוא מעליי. רגליים למעלה. אפילו לא סיכך את הקונדום.
חדר אליי - כמו שנאמר - באבחה חדה. משתנקת, נקרעת.
והוא מסתכל עליי מתפתלת. בשביל זה הוא שם. בשביל התגובות האלה.
אבל זה בלתי אפשרי לי. הכאב כל כך חותך בפנים, התחת שלי נקרע לגזרים.
הוא לא מוותר לי, אומר לי בקול הזה שלו, החלש והתקיף "היי, אמרתי רגליים למעלה".
הרגליים חוזרות למעלה על אף הכאב, ואני מתחננת "לאט, בבקשה, בבקשה... לאט!!"
דרך הטירוף בכל זאת מצליחה לראות אותו, לראות את המבט שלו.
המבט שלו הזה שכל כך מגיב להתפתלות שלי.
כשהוא בפנים לגמרי כל הגוף שלי מגיב ואני נכנסת לאקסטזה.
רבע שעה אחרי.
מוריד אותי למצוץ, משלב חדירות עמוקות שחונקות אותי ומוציאות לי סיבי רוק סמיך מהפה.
הקולות של המציצה מתגברים, כמו שהוא אוהב. מהר מאוד הוא מורה לי לשבת עליו.
כשניתנת לי הבחירה (כמו שהוא מציין בטון של חצי ירידה עליי), אני בוחרת כוס. תמיד כוס.
אוהבת לשבת עליו ככה, לרכב. לזוז כמו שעושה לי נעים, להביט בו מביט בי.
לא מרשה לי לגמור.
מורה לי להסתובב עם הפנים לכיוון רגליו. ושוב רוכבת.
הזוית הזו מביאה אותי כל כך מהר לשם. מתנועעת בסיבובים, משהה את השיא.
והוא, כמובן, לא מרשה לי לגמור.
"תנשקי לי את כפות הרגליים".
מנשקת. בגועל מנשקת. שונאת כפות רגליים.
והוא מלטף לי את הטוסיק [חחח, כל כך רומנטי לי להיזכר בסיטואציה, שלא יכולה להגדיר את זה כ"תחת" עכשיו] ואומר "שפחה שלי".
זזה באיטיות, לא להגיע לאן שאסור.
מנשקת את הרגליים.
"רוצה לגמור? תרוויחי את זה".
פלונטר נוצר שם בראש, מתעצם וגדל. איזה גועל. ברור לי מה הוא אומר, ואני לא מסוגלת.
זזה באיטיות יתרה. מתענגת על מה שמותר.
אוחז לי באגן ונדחף אליי, לתוכי, מעורר את זה... ואני כל כך רוצה לגמור.
וזה עושה את זה. אני כל כך מונעת מעונג, שגם גבולות הגועל נמתחים.
מתכופפת אל כפות רגליו ומתחילה ללקק, ואז להכניס לפה, ואז למצוץ. אצבע אצבע. ואז רגל שנייה.
והוא מלטף לי את הטוסיק, ואומר לי שאני טובה.
אני עושה את זה, לא חושבת לשניה על הגועל, חושבת על זה שאני טובה. זהו.
ואז הוא מושך אותי למעלה ומבקש ממני לגמור בשבילו.
עוצמת עיניים, ממשיכה את התנועה האיטית, ונותנת לעצמי להימשך לשם. זה כל כך שם גם ככה, כל כך קרוב.
וכשזה בא זה כל כך חזק ומצמרר שאני נופלת קדימה, נשכבת בין שתי רגליו, מחבקת אותן ורועדת.
מזיין לי אחר כך את הפה על הצד. גומר לי בפה. נשארת שם, עם הזין שלו מול הפרצוף, שוכבת, חובקת את האגן שלו. שעה. או משו.
וזה היה עוצמתי יותר, עוצמתי ביותר.
לפני 16 שנים. 6 בפברואר 2008 בשעה 21:18