לפני 16 שנים. 3 במרץ 2008 בשעה 19:42
אלטרואיזם שמלטרואיזם.
הייתי הכי שלמה עם עצמי. הסתכלתי קדימה ודי.
ונשארתי בלי. הסתכלתי קדימה ודי.
וזה נמרח לי מול הפרצוף ואכלתי את עצמי.
והתגעגעתי. למשהו עם זכות קיום מפוקפקת מראש.
אבל התגעגעתי.
והימים עוברים, ומדברים כאילו חברים, כאילו הכל עבר.
ולא הכל עבר. אבל הסתכלתי קדימה ודי.
וממשיכה קדימה, ולוקחת צעד אל עבר העתיד.
קיצוני יותר, כטבעו של ריבאונד כנראה.
וזה נמרח מול הפרצוף של כולם.
נבהלת, מחליטה לעצור.
בד בבד, מסתבר שלא רק אני מתגעגעת.
אבל לא רוצה לחזור לשם.
מתכחשת, לעצמי בעיקר.
מתכחשת ליצר ולרגש.
אבל מספיק שמתעקש איתי קצת.
כי הוא יודע, השטן הזה,
שאני עוד שם, ב"אנחנו".
אז אולפני Devil’s angel מציגים:
השטן ומלאכיתו, חלק 2.
וכן, הוא עדיין מחפש זוגיות.
