לפני 16 שנים. 16 באפריל 2008 בשעה 7:27
הרבה פחות זמינה
הרבה פחות מסוגלת להעניק
מגבלות חיצוניות שלא קשורות אלינו בשיט
ואתה מבין, ונמצא, ותומך
ופשוט רציתי לומר לך תודה.
אני מעריצה את היכולת הזו שלך להכיל גם את החוסר שלי
לכבד את המגבלות
להכיר בקשיים שלי.
וזה יוצר לי תחושה כלכך לא נעימה
לדעת ששוב לא אוכל לעמוד במשימה היומית שלי
מטעמים מובנים עליהם אין לי שליטה.
ואתה מבין ומקבל
ופשוט רציתי לומר לך תודה.
וגם
שאני אוהבת אותך.
