רוחות של שינוי, רוחות של סיומים.
זה תמיד חרא. תמיד לא יודעת איך להתמודד עם זה.
לא יודעת להסביר את השינוי בהלך הרוח שלי בתקופה האחרונה.
היו בי חוסרים שדרשו מילוי, ואז פתאום - ממש פתאום - כבר אין חוסרים. להיפך, יש הצפה.
ופתאום אני לא רק שלא צריכה, אני צריכה שלא.
משהו שצמח וצמח פתאום נובל, והנבילה באה ממני, ולא כי משהו בו השתנה לרעה ולא מתאים לי יותר. הרעיון הזה של הקיום שלו בחיי בפונקציה הזו, זה מה שלא מתאים לי יותר. וזה פתאום. וקשה לי להסביר את זה. ותכלס, גם אם אסביר מפה עד שנה הבאה זה לא באמת יעזור ואני פוגעת.
וזו שאלה מעניינת, האם ניתן לעשות downgrading ליחסים לכיוון חברות. אבל אמיתית.
אשכרה חשבתי שכן, שזה אפשרי, שיכולים. שיש פה כנראה משהו באמת אמיתי וחזק שיכול להשתמר גם כך.
אבל זה שקר!!!!!!!
הכל מוזן מאינטרסים ברורים. ומי שניזון ממאבקים פנימיים גווע כשאלו לא מתקיימים.
אין חברות.
אז אני צריכה להתנחם. כי הר?עות הזו שהוענקה לי, היתה מוכתמת בחוסר כנות ובמניעים לא טהורים.
ואני, אני נקייה ממאבקים פנימיים. שזה כשלעצמו פשוט מצויין.
לפני 16 שנים. 12 באוגוסט 2008 בשעה 12:28
