ראינו אתמול את הסרט של אל גור, "האמת הלא נוחה" (תרגום חופשי - "The Inconvenient Truth").
מומלץ בחום למי שעוד לא ראה. מומלץ בחום למי שעדיין לא הפנים - אין לנו עוד הרבה זמן פה.
הוא אומר שם בסרט שנותרו לנו עוד לא יותר מ-20 שנה כדי לשנות את המגמה. לפני שכבר יהיה מאוחר מדי. הוא מביא שלל ראיות מדעיות, שלל דוגמאות מההווה העגום של כדור הארץ. כמו נביא זעם, מאותת לנו במילים יפות ועדינות - כאילו נזהר שלא נסקול אותו באבנים - שדרוש שינוי, ומהר, or else.
מרגיז אותי שזה כלכך לא פופולרי לחשוב על זה. שבשם החומר והנוחות והפאקינג קידמה, אנחנו מביאים חורבן.
שהיוהרה האנושית, הפירוש הכלכך נלוז ל"מותר האדם מן הבהמה", גורמים לנו לזלזל בעולם שלנו. לחשוב שנוכל להכל.
וגם לנוכח אסונות הפוקדים אותנו, אשר לגביהם יש קונצנזוס טוטאלי בין המדענים שבעצם קורים בגללנו, בגלל התנהלות האדם (גידול אוכלוסין לא מבוקר, תיעוש מוגבר, שימוש לא מבוקר בטכנולוגיות בעלות אימפקט כלל עולמי, ועוד ועוד ועוד...) אין שינוי.
וכמה זה קל עבור כל אחד לשנות *קצת* את אורחות חייו, לתרום *קצת* לשינוי המגמה. וכמה זה לא קורה!!!
והנה, בישראל כבר אין מים. גם זו השפעה של ההתחממות הגלובלית. אבל זה לא מפריע, לדוגמא, לשכן שלי, לנקות את הטוארג שלו (שצרכה כמות דלק החודש שמספיקה לבערך שתי משפחתיות סטנדרטיות, אפילו לא הייבריד) שנרטבה קצת מהגשם, שומו שמיים, עם צינור מים.
איזה מעפנים אנחנו. ובגללנו, נראה לי, הילדים שלנו כבר לא יזכו לראות נכדים.
לפני 15 שנים. 3 בינואר 2009 בשעה 13:23