היום היה עמוס וטעון מאוד רגשית. ביצעתי שיחות 'סיכום' עם כל העולם והטון שהופנה אליי היה שלילי ברובו.
בשיחה עם המנכ"ל הכליכול כמובן שלא יכולתי שלא לחלוק את החבירה למתחרים, עובדה שכמובן הוציאה תגובה (דיפלומטית אך) פטרנליסטית ומתנשאת, תוך זריקת ההערה ההו-כה-צפויה ש"לדעתו זו טעות והוא מקווה עבורי שהוא זה שיסתבר כטועה בבוא הזמן". ויחד עם כל זה, גם ממנו וגם מהבוס של הבוס שלי קיבלתי בעיקר תגובה מופתעת. מסתבר (לדבריהם לפחות), שהבוס שלי בתכנוני גידול המחלקה בנה את הקידום שלי מלכתחילה כך שיהיה ב-2010, והם היו תחת רושם חד משמעי שאני מרוצה מהתכנית. לא ממש משנה אם זה נכון או לא (הרי כמה קל להטיל רפש בקולגה במקום בעצמך), מהשיחות האלה כן לקחתי לקח אחד משמעותי: אני צריכה לפתח את הכישורים הפוליטיים שלי ובמקום החדש, לדאוג לעשות לעצמי לובי. להיראות, ולא רק מול הבוס הישיר.
הרבה אנרגיה נשאבה ממני היום.
לפני 15 שנים. 20 בינואר 2009 בשעה 19:06
