בעעע... עוד יום מגעיל. כאילו משתדלים לעשות לי רע. לא מאשימה אותם, האמת. זה טבעי, איי גס.
לא פלא שרוב מי שמתפטר משתדל להיעלם ASAP. אלו לא ימים טובים, לעובד ולמעסיק.
לרגע חשבתי שאשאר כמה שנדרש, גם במונחי עבודה וסגירת פינות וגם במונחי זמן. יותר מדי חופש לפני המעבר יעשה לי רע גם כי אהיה נטולת משכורת (ועל אף הקידום, זה עדיין רגיש), וגם כי יהיה לי יותר מדי זמן לחפור.
אבל היום חברה שעוסקת במשאבי אנוש בדקה לי וחד משמעית יש לשלם לי 30 יום מיום ההודעה.
אז,
בעצם,
הפרצופים שעושה לי הבוס שלי,
העובדה שיש מצב שאני יכולה לסיים את הדברים האקוטיים תוך מספר ימים מועט,
וההרגשה המסריחה שיש לי מלהיות שם,
יכולים ליצור מצב בו יהיה לי עכשיו חופש של כשבועיים-שבועיים וחצי, בתשלום מלא.
וזה, ידידיי, פשוט מגניבבבבב.
(ועדיין, יישאר לי זמן לחפור... אני מניחה שזה אומר בלוג עשיר בפליטות בעתיד הקרוב (: )
לפני 15 שנים. 21 בינואר 2009 בשעה 17:22
