"אתה מעצבן!" סנטתי בו, תוך הצמדת אגרוף שפיצי לכתף שלו. נדמה לי שקוראים לזה נוגרה.
הוא גיחך.
אבל לא, הוא לא יצא כלכך בזול מהסימן הכחול שהשאיר בעצמו על הכתף שלי. אני לא אתן לו.
נוגרה נוספת מצדי קצת מפספסת את השריר.
הניסיון השלישי כבר התהפך עליי.
הוא תפס לי בזרוע המושטת, גרם לי לאבד שיווי משקל, ולנחות עליו (מסכן) בצורה לא מתוכננת.
או אז הוא התחיל להמטיר על הכתף הימנית שלי, ואז גם על הירך הימנית שלי, נוגרות משלו.
הוא יותר טוב ממני בנוגרות.
חזקות, חדות, ממוקדות שריר באופן כלכך לא הוגן שזה זועק לשמיים.
והוא לא הפסיק, הנבלה. עוד אחת, ועוד אחת. כנראה שבאמת הכאבתי לו קודם (חי חי).
עד שזה כבר מ-מ-ש כאב לי.
ומבליל הצעקות והגידופים שיצאו לי מהפה באותן דקות במילא, לא נראה לי שהוא יכול היה להבין שהנה, הגיע הרגע בו כבר זה יותר מדי.
אז נתתי לו ביס בכתף.
ענק.
עכשיו יש לו שעון נפוח בכתף.
ולי שטח כחול בכתף.
ושטח נוסף, גדול יותר, בירך.
אחר כך הוא זיין לי את הגרון.
לפני 15 שנים. 6 ביוני 2009 בשעה 10:53
