פעם (או אולי יותר מפעם אחת) התנהל לו בפורום דיון, אחד מהמעצבנים האלה, שהתחיל מפוסט תמים של מישהו או מישהי ונמשך על פני 20 אלף עמודי סתלבט אכזרי על הנושא שהועלה. ומה שהועלה אז היתה מילה קטנה בשם סאבמישן. אם יש דבר כזה או אין דבר כזה, אם זה מצב מנטלי שניתן להגיע אליו או סתם באז וורד, וכו'. אם היה לי כוח הייתי חופרת בפורום ומלנקקת, אבל אין לי. וחוצמזה, זו לא הפואנטה. הפואנטה היא שהיום גיליתי סלאש נזכרתי שהמילה הזו אמיתית. שהמסוגלו?ת לעבור סשן אכן תלויה בסטייט אוף מיינד, ושלפחות אצלי, הס.א.מ. הזה מאוד לא מובן מאליו. אין צורך במצב מנטלי ספציפי ע"מ להיות מסוגל לחוות כאב, או השפלה. כשזה נקודתי. אבל להיות שם במצב מתמשך בהחלט דורש סוויצ' מנטלי. אצלי זה סוג של הפנמה ש(באותה רצועת זמן, כי לאורך תקופה אני באמת לא רואה את עצמי מסוגלת) מותר לו. שזה מנוגד לכל כלל או רציונל ביומיום, ואני, הלא, בנאדם רציונלי עד כאב. ולהיות מסוגלת להגיע להפנמה שעכשיו מותר לו, ועכשיו הוא מחליט, כך שמרגע שהפנמתי אני משחררת מושכות, זה לא טריוויאלי. זה וואחד סטייט אוף מיינד. זה סאבמישן.
לפני 14 שנים. 30 בדצמבר 2009 בשעה 18:00
