לפני 12 שנים. 11 ביולי 2012 בשעה 9:17
הבת שלי, הילדונת הקטנטונת שלי, מתבגרת. ממש מול העיניים שלי היא פתאום הופכת לנערה, וזה לא קל לי.
בנים, שעד לא מזמן היו מוקצים מחמת מיאוס טוטאלי (כי בנים זה איווו!), הם לא כאלה מגעילים, ופתאום זה בסדר (אם כי בסודיות מוחלטת) להיות רחמנא ליצלן מאוהבת באחד כזה. ואם עד לאחרונה הייתי אני בוחרת לה בגדים לכל דבר בערך, כי זה פשוט לא היה מעניין, היום זה כבר סאגה שלמה של התייפיפות (רבאק, השיער לא יהיה יותר חלק מזה אם תסרקי אותו. אין יותר חלק מזה!) ועמידה מול המראה שלא תבייש דוגמנית מסלול. ופתאום הדיבור הפך לדיבור צפוני מזעזע, וההתנהגות מקבלת סממנים של גיל ההתבגרות ומרד נעורים וכל זה... והיא בכלל עוד לא בגיל שאפשר לקרוא לו גיל ההתבגרות. אלא אם כן ההורמונים במזון הקדימו אותו לעשור הראשון לחיים. אלהים, מה יצפה לי כאמא בעשור השני לחייה?
