לפני 16 שנים. 5 בנובמבר 2008 בשעה 18:57
שיפחה מול מראה
משירה מבטה – מה את רואה?
נקודה זעירה, שחורה, מרצדת בריק ככה בערך,
נקודה עצבנית, מחוג בלי כיוון, מאבדת הדרך.
הסתכלי טוב כלבה – מה את רואה?
הגוונים מתחלפים. הנקודה גדלה, מתפשטת.
מותחת ידיים, פותחת רגליים, תשוקתך בוערת
וצבעים עזים של פריחה מאוחרת.
פיקחי מחשבתך שיפחתי – מה את רואה?
את גדלה ועולה ועולה ועולה...
אישה יפה, רגישה, מרגישה.
כה מתעצמת לרגלי בועלה.
עכשו עיצמי עינייך זונה – מה את רואה?
......את אדונך נכנס למראה.
ואת אזוקה לרגליי וכה חופשייה
צלע ממני בך שרוגה, נשמתך בתוכי אצורה
ואת לא מבינה – את אגו המסטר את מזינה.
הפכי המראה – מה את רואה?
