לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 17:24
הדברים הקשים, שהודחקו ונדחסו
לתוך בקבוק פלדה אטום,
הושלכו ביום חורף סוער
ממרומי צוק נידח
לים גועש ושוצף
ושקעו במצולות הנפש
לעולמים, לעדי עד...
הדברים הקשים
תמיד חוזרים אלינו.
הדברים שלא יכולנו להם,
שלא אזרנו כח להתמודד עימם.
אילו שלא ידענו להסביר לעצמנו
והדחקנו ימים, חודשים ושנים
מתחת לשטיח הזיכרון המבעבע.
הדברים הקשים
לעולם יחזרו ויעמדו בפתח.
אורחים לא קרואים
כך לפתע - ללא הזמנה
יקומו מעולם המתים,
בו טמנו אותם.
ברגל גסה יפתחו הדלת
ויצעקו:
"אנחנו כאן. חיים וחזקים מאי פעם"
הדברים הקשים
תמיד ישובו ויצעקו.
ואנו?
לא חשוב אם נאזור כוחותינו
ונדע להתמודד איתם הפעם.
חשוב כי נדע לסלוח לעצמנו
על אותן פעמים שעברו.